בלון דיבור

תמיד כשיש אש בסטריפ אני חושבת לעצמי "וו, שייני!" ובאותה נשימה "הו לא!". עד היום כל פעם שציירתי אש זה היה בדרך אחרת, לפעמים באותה טכניקה שאני משתמשת לצביעה, לפעמים בקשקושים רנדומליים והרבה תקווה, ופעם או פעמיים אפילו ע"י הדבקת של צילום אמיתי של אש ושינוי ה-Mode של השכבה עד לקבלת תוצאה משביעת רצון (=שלא גורמת לי לבכות).

בשביל הבאלרוג של סטריפ #179 ניסיתי, כרגיל, משהו אחר, והפעם נראה לי שזה עובד לא רע ואפילו בר-מִחזוּר.

עבורכם, משתמשי פוטושופ יקרים, הסבר קצר על מה שעשיתי: לקרוא את ההמשך »

(נכתב ע"י ערן אבירם)

רשימת הקבועים שלנו, שכאן בצד שמאל, היא רשימה בעייתית וחסרה. האשמה היא במילה "קבועים": כל הקומיקסים המופיעים שם מתעדכנים על בסיס יומי או דו-יומי, וכדאי לקרוא אותם באותו הקצב. אבל עקב כך היא מסננת כמה קומיקסים אחרים, חלקם אהובים עלי מאוד, שאותם אני משתדל לקרוא רק אחת לכמה חודשים – ובכוונה.

לקרוא את ההמשך »

אמנם באיחור של יום, אבל עדיין שווה לפתוח עיתון בשביל הקומיקס היומי לילדים "הרפתקאות בארינתיה", מאת ערן אביאני, שותפי לסטודיו קומיקום. הוא יופיע במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות במהלך החופש הגדול, כל יום בין ראשון לחמישי. ראיתי את שני הסטריפים הראשונים, ומדובר לדעתי בעבודה מצוינת של פיתוח עלילה, הצגת דמויות וסיום הומוריסטי והכל ב8*2 אינץ'.

 "ארינתיה", אגב, הוא אחד השמות שעברנו בדרך ל"ארינאה". איך שגלגל מסתובב לו.

(נכתב ע"י ערן אבירם)

מאחר ובשבת לא העלנו סטריפ, והיום אביב נוסעת לטיול שנתי מטעם העבודה, החלטתי לקחת את מלוא נטל היצירה על כתפי שלי ולהציג לגמרי בעצמי סטריפ חכם, אלגנטי, מרשים ויזולאית וגיימרי באופיו.

או, מאחר ואינני מסוגל לצייר נקודה באמצע משטח לבן, בוטנים.

עריכה: והנה התוצאה לפניכם!

(נכתב ע"י ערן אבירם)

הסטריפ האחרון של Fanboys היה מצחיק ואלגנטי – דרמטיזציה מוגזמת לגמרי בהשראת סגנון הצילום הדרמטיזציסטיוניסטי פוסט-טרופומודרני על-זמני סוריאליציסטיוניסטיוני. כלומר הוא יעני אנימה כזה, כדי להבליט עד כמה סילביה סובלת. סילביהסובלתסילביהסובלת.

למי שאינו מכיר, העיגול האדום משמעו שה-X360 מתה באופן גמור ומוחלט, וחייבים להחליף אותה באחת חדשה, במסגרת האחריות כמובן. זאת תופעה מוכרת יחסית, אולי יותר מדי מוכרת, וסקוט מדבר על זה בפוסט היומי שלו. הוא מעלה חשד שהתופעה נפוצה הרבה יותר מכפי שמיקרוסופט מוכנים להודות; כל כך נפוצה, שהוא לא מבין איך זה שלא עשו על כך יותר קומיקסים. ואז הוא כתב אחלה משפט שבעולם: "סילביה המסכנה נאלצה לסבול ראשונה בגלל שאף אחד אחר עוד לא עשה על זה סטריפ." לקרוא את ההמשך »

אתמול בערב קרה משהו שלא קרה מעולם: הגענו לסיומו של סטריפ, והחלטנו פה עקום אחד שהוא פשוט לא מצחיק מספיק בשביל העלאה. אנחנו בדרך כלל מלטשים רעיונות מספיק זמן עד שהם משעשעים אותנו ורק אז ממשיכים בעבודה, וגם הפעם חשבתי שהרעיון היה לא רע בכלל, אפילו מצחיק ויזואלית בעין רוחי. אלא שעין רוחי כנראה היתה עצומה באותו יום או זקוקה בדחיפות לעדשות-מגע, והתוצאה, סלחו לי על הצרפתית, ביאסה לי את התחת. אני מניחה שחוסר האנרגיות הכללי ממנו סבלתי מיום שבת תרם את חלקו לעניין, גם בסיעור המוחות המדוכדך משהו וגם בעבודה החפוזה ומעגלת-הפינות של אתמול. בכל מקרה החלטנו לחסוך לכם את האכזבה ולנו את הסטירה למוניטין ופשוט לא לפרסם.

אז עמכם הסליחה, ואני מקווה שביום רביעי (אחרי לילה-כיף [בתקווה אלכוהולי] של המשרד במדבר יהודה) נגיע עם חומר קצת יותר הומוריסטי ועם ביצוע שעומד בסטנדרטים.

ולא, אני לא חושבת שנפרסם כאן את הסטריפ הסורר. אני רוצה לשמור על מעט הגאווה שנשארה לי. תשתמשו בדמיון שלכם.