אני מבלה את השבת אצל ההורים, ובהעדר וואקום, אנרגיות ופרקים של My Name is Earl, כל מה שנשאר לעשות מול המחשב הוא לגלוש בדרך הטובה והישנה: דילוגים בין לינק ללינק, קריאה חפוזה ופתיחה של עשרות טאבים בשביל כל הדברים שאני רוצה לקרוא אחרי שאסיים את העמוד הנוכחי (ואחר כך שוכחת את ההקשר שלהם).
אחרי שיטוט שיטתי בכל המקומות הקבועים (פורום קומיקס בתפוז שאני ממשיכה לפקוד על אף ש-80 אחוז מההודעות שם כיום הן ריבים פטפטניים ומיותרים, Gorilla Artfare, הבלוג של טקטיקה, Cute ו-ICanHas ו-ConceptArt, שם הקפיצה הרשמית היא בעיקר בשביל לבדוק אם מישהו בטעות הגיב בשרשור הסקצ’בוק שאני מריצה שם), קפצתי לבלוג של אלית אבני. היא לא עדכנה הרבה זמן בפעם האחרונה שעברתי שם, אבל מאז עלו שניים-שלושה פוסטים חדשים, והאחרון שבהם הוא פוסט מצוין שמסכם כמה טיפים, עצות והכוונה שאספה אלית במהלך שנות עבודתה, בנושאים שונים ועבור לקוחות, קולגות וגם סקרנים. מעניין וחשוב למי ששואל את עצמו “איך, כמה ולמה” על איור פרילנס.
אני לא זוכרת את השתלשלות הלינקים, אבל בסופה הגעתי לבלוג בשם Lifehacker, וספציפית לפוסט שמציג פיצ’ר חדש של חיפוש התמונות של גוגל. מעבר לסינון תוצאות החיפוש לפי גודל שמוכר לנו כבר כמה זמן, גוגל מציעים עכשיו גם סינון לפי סוג האימאג’: תמונות חדשותיות, פנים, קליפ ארט, ליינארט ותצלומים. יכול להיות שהפיצ’ר הזה הוא כבר לא חדשות טריות – לוקח לי לפעמים קצת זמן לשים לב לדברים – אבל אני חושבת שהוא מגניב לאללה ויכול לשפר בהרבה את חוויית חיפוש התמונות.
עוד מגוגל (יבורכו), גם חדש אבל כבר לא כל כך לוהט – סקינים לג’ימייל! או תמות, כפי שגוגל בוחרים לקרוא להם (מוזר שבחיפוש gmail skins לא מקבלים תוצאות רשמיות אלא כל מיני תוספי “כאילו סקינים”. הבנו שלגוגל יש את עולם המונחים שלהם, אבל לא כדאי להתחשב גם במילים שקהל הגולשים מכיר?). הם עובדים כרגע רק על ג’ימייל באנגלית, ואני נקרעת בין הרצון להחליף עיצובים נוצצים לתיבת הדואר שלי לבין ההרגל לראות את הכל מימין לשמאל. סביר להניח שבסופו של דבר השימושיות תנצח, כי עד כמה שזה מרגש לראות מיילים נכנסים על רקע שקיעה או עם נינג’ות קטנות למטה, מטרת הדואר היא להקרא במהירות ובלי כאבי ראש נלווים.
עוד משהו מעניין שנשלח אליי הוא הפומגרנט. די מהר מגלים שזה מוצר מפוברק שמפרסם משהו בלתי קשור בעליל (לחיצה על Release Date תגלה לכם מה אם התייאשתם), אבל המפרסמים השקיעו כל כך הרבה בעיצוב ובמצגת שחלק קטן במוח שלי ממשיך לנדנד לי שאין שום סיבה שהוא לא אמיתי ובתהליכי יצור ממש עכשיו. אם זה נכון, אני מזמינה אחד. שניים, למקרה שהם מתקלקלים מהר מהקפה.
אין ציורים הפעם, אפילו לא התחלות-של. אבל גם זה בסדר מדי פעם. הזכרתי את המילים “עיצוב” ו”אימאג’ים”, אז אני מכוסה מהבחינה הנושאית. אסיים עם המלצה חמה לעובדים מול מחשב: אם העבודה שלכם לא מצריכה את כל ערוצי הקשב והאינטרנט שלכם מהיר מספיק, אני מצאתי שהרצת פלייליסט של סטנדאפ ביוטיוב היא אחלה דרך לשמור על חיוך בזמן שמבצעים מטלות מונוטוניות. החלק העיקרי הוא סאונד, כך שהעיניים פנויות לעבודה, והפלייליסט שמנגן קטע אחרי קטע מבטל את הצורך בקליקים וחיפושים כל 4:35 דקות. אני כרגע בתחילת הפלייליסט הזה, ושמעתי כמה דברים מוצלחים של ג’ף דאנהם, כריסטופר טיטוס וג’ורג’ קרלין. אם אתם נתקלים בפלייליסטים מוצלחים נוספים או קטעים ספציפיים שממש הצחיקו אתכם, אשמח אם תשתפו אותי ואת שאר עובדי ההייטק הממורמרים הגולשים.
שיהיה המשך סוף שבוע מצוין,
אביב
