חודש: יוני 2007

(נכתב ע”י ערן אבירם)

בואו ניישר קו: כל מי שעוד לא קרא את Understanding Comics, יש לכם שלושים שניות ובערך שבועיים להשיג את הספר ולקרוא אותו עד סופו. זה לא מסובך – כל הספר הוא קומיקס אחד גדול. מה שלא מונע ממנו להיות גם ספר עיון, וזאת למעשה כל הנקודה.

לא אכנס לפרטים מיותרים: את הספר הזה צריך לקרוא. הוא מעניין – שכחו מזה, הוא מרתק, וגם משעשע, מגניב, מעורר מחשבה ופליאה ואף נעים בלילה ככרית, כי הוא קצת עבה כזה. ואתם חייבים לקרוא אותו, אולי כבר ציינתי את זה.

לכו תשיגו את Understanding Comics, בקומיקאזה או קומיקס וירקות (הקישורים כאן בצד) או באמזון או שתשאילו מחבר או שאני אביא לכם לכמה ימים, העיקר שתקראו אותו. ואז, אחרי שאנחנו בטוחים שכולנו באותו הפאנל בעניין הזה, נוכל להתחיל לדבר.

כבר כמה שנים שאני מחשיב אותו כבסיס העקרוני להתייחסות בכלל לקומיקס – ונחשו מה, אני לא היחיד – ולכן כשארצה להגיד דברים נוספים מגניבים על קומיקס בשבועות הקרובים, אני בונה על כך שגם אתם כבר קראתם אותו. וחוץ מזה, אתם פשוט צריכים. כבר אמרתי?

Death, אחותו הגדולה של מורפיאוס מסאנדמן, היא אחת מהתגלמויות הקונספטים המופשטים החמודות בעולם הקומיקס, ונותנת פייט רציני למוות של טרי פראצ’ט על תואר “המלווה הטוב ביותר לעולם הבא”. היא מופיעה פה ושם במהלך סדרת סאנדמן, ותמיד עם קסם אישי ואוזן קשבת, והכשרון לזרוק גם ביקורת בונה בדיוק כשצריך. האחות הגדולה האידאלית. רק ראוי, אם כך, שהיא קיבלה סדרת קומיקס משלה, שאת החלק השלישי שלה – At Death’s Door – הזדמן לי לקרוא.

At Death’s Door, לעומת שני הספרים הראשונים של הגברת, הוא בסגנון מנגאי. אם הרעיון מעביר בכם חלחלה עדיף שתוותרו על הקומיקס, אבל אני, בחיבתי לסגנון היפני ולטווח ההבעות שהוא מרשה לעצמו, התאהבתי מחדש ב-Death ובשאר המשפחה.

באיחור מזעזע של שבוע מהבכורה ראינו את ארבעת המופלאים. << אני חוזרת לפסקה הזו אחרי כחצי שעה של כתיבה, כי גיליתי שאני אומרת בעיקר דברים שליליים על אף שדי נהניתי מהסרט. אז תתחילו עם הרושם הבא: הסרט מהנה. טראש גיבורי-על קיצי כמו שהיה הראשון. עכשיו אפשר להמשיך. >> אתחיל עם תקציר קצרצר אה-לה-עין הדג ואמשיך עם התחושות שלי לגבי הסרט. אני לא מבטיחה להמנע מספוילרים. קחו לתשומת לבכם.

אחרי שקיבלו את כוחותיהם בסרט הראשון והתקבלו בחום ע”י הציבור האמריקאי – חסד לו זוכים מעטים מגיבורי העל – ארבעת המופלאים מתנהלים בחינניות בין חיסול רעים לפיתוח המצאות טכנולוגיות במגדל האולטרה-סופר-מגניב-טכנולוגי שלהם. קריאת הידד לבעלי ההון. הכל זורם על מי מנוחות עד שיצור חללי ספוג אנרגיה קוסמית פורץ לתוך האטמוספרה שלנו, ובפרצים של אנרגיה קוסמית משמיד, מקפיא, מחורר, מאייד ומתיך מגוון לוקיישנים מסביב לעולם. ואם זה לא מספיק – הוא מפריע לחתונה של ריד וסו. *גאספ!*

תמיד כשיש אש בסטריפ אני חושבת לעצמי “וו, שייני!” ובאותה נשימה “הו לא!”. עד היום כל פעם שציירתי אש זה היה בדרך אחרת, לפעמים באותה טכניקה שאני משתמשת לצביעה, לפעמים בקשקושים רנדומליים והרבה תקווה, ופעם או פעמיים אפילו ע”י הדבקת של צילום אמיתי של אש ושינוי ה-Mode של השכבה עד לקבלת תוצאה משביעת רצון (=שלא גורמת לי לבכות).

בשביל הבאלרוג של סטריפ #179 ניסיתי, כרגיל, משהו אחר, והפעם נראה לי שזה עובד לא רע ואפילו בר-מִחזוּר.

עבורכם, משתמשי פוטושופ יקרים, הסבר קצר על מה שעשיתי:

(נכתב ע”י ערן אבירם)

רשימת הקבועים שלנו, שכאן בצד שמאל, היא רשימה בעייתית וחסרה. האשמה היא במילה “קבועים”: כל הקומיקסים המופיעים שם מתעדכנים על בסיס יומי או דו-יומי, וכדאי לקרוא אותם באותו הקצב. אבל עקב כך היא מסננת כמה קומיקסים אחרים, חלקם אהובים עלי מאוד, שאותם אני משתדל לקרוא רק אחת לכמה חודשים – ובכוונה.

אמנם באיחור של יום, אבל עדיין שווה לפתוח עיתון בשביל הקומיקס היומי לילדים “הרפתקאות בארינתיה“, מאת ערן אביאני, שותפי לסטודיו קומיקום. הוא יופיע במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות במהלך החופש הגדול, כל יום בין ראשון לחמישי. ראיתי את שני הסטריפים הראשונים, ומדובר לדעתי בעבודה מצוינת של פיתוח עלילה, הצגת דמויות וסיום הומוריסטי והכל ב8*2 אינץ’.

 “ארינתיה”, אגב, הוא אחד השמות שעברנו בדרך ל”ארינאה”. איך שגלגל מסתובב לו.