פרסמתי באחד הפוסטים האחרונים סקיצה לקנטאור מסוגנן, כחלק מאתגר super stylized שרץ ב-ConceptArt.org. הרעיון של האתגר הוא לקחת את הדמות או היצור של החודש, וליצור גרסה מסוגננת שלו, כש”סגנוּן” הוא מבחינתי האמנות של תמצות אובייקט לכדי הפיצ’רים המאפיינים אותו, כדי שאנימטור (למשל) יוכל לקחת את העיצוב ולתת לו תנועה ואופי באנימציה. לדוגמה: זה עכבר, וזה עכבר מסוגנן.
לאורך כמה סיבובים טובים ההגדרה הזו היתה מוסכמת על המשתתפים והמנהלים, והגיעו מהאתגר הזה כמה עיצובים משגעים. לאחרונה החוקים והביקורת קצת התרופפו, המושג “סגנוּן” כבר לא ממש מוקפד, ומ-Super Stylized Cyclops (למשל) זה נעשה “ציירו ציקלופ, איך שבא לכם”, וברגע שירד הדגש מסגנון הדמות, הוא עבר ל”מי יכול לחשוב על הדרך הכי מקורית למתוח את המושג “ציקלופ” עד הקצה”. מתוך העבודות שהוגשו לאתגר, יש לפחות שלוש שפספסו לגמרי את רעיון ה-stylized, ודי הרבה שמציגות רעיון מקורי, מחוכם או מצחיק, אבל לא ממש ניכרת בהן השקעה בעיצוב הדמות עצמה.
מה שאותי מבאס הוא לאו דוקא העובדה שכמה יוצרים לא הבינו את מהות האתגר, אלא שהתגובות והניקוד של המצביעים מעודדות את זה. הציור המנצח לפי בחירת הקהל הוא דלת עם אישון בעינית וקילופים בצורת שיניים. זה ציור מאוד נחמד, באמת, ואחלה רעיון, אבל בחייאת – איפה זה ואיפה “ציקלופ”? בעיניי זה למצוא דרך להתרחק כמה שאפשר ממהות האתגר תוך שמירה על חוט דק של הקשר לנושא (כדי שלא יפסלו את העבודה), ולקבל על זה את מלוא הנקודות. לא יודעת, אולי זו קטנוניות, קנאה או התקבעות לחוקים מצדי, אבל אידיאלית, באתגר לסגנוּן דמות, הייתי רוצה לראות אנשים מקבלים קרדיט על המאמצים שהם השקיעו בלסגנן את הדמות.
אני מעלה את זה גם כי זה הציק לי היום במיוחד (שני אתגרי עיצוב דמויות ב-CA שהעבודות המובילות בהן נטולות עיצוב דמות כמעט לחלוטין), וגם כי לפעמים אפשר לראות ניצנים לזה באתגר שלנו.
אני לא חושבת שהיוצרים מזלזלים בפן הויזואלי – להיפך, יש כאן אחלה אמנים עם הרבה סגנונות ואפשר לראות השקעה של כולם, בעליות וירידות של לחץ זמן, עניין בנושא השבוע וכו’. מה שלי אישית קצת מציק זה להעלות פוסט עם 10-12 עבודות מעולות עם 10-12 יוצרים שהשקיעו, ולראות ש-80% מהתגובות מתייחסות רק לאיזו עבודה אחת או שתיים, וכולן בסגנון “וואי, איזה רעיון מגניב!”. נכון, זה אחלה רעיון, אבל מה עם הביצוע? ובאותה נשימה, מה עם הביצוע של שאר העבודות באתגר? אני חושבת שלשם כך התכנסנו כאן – לחלוק, להתאמן ולשפר ביצועים באיור.
פטרי גם מרגיש כמוני, ובמקום שיכתוב את זה כתגובה לאתגר האחרון, ביקשתי לצטט אותו בפוסט הזה:
“אני שמח לראות שכמות המשתתפים גדולה וגדלה, והאיכות של העבודות טובה.
הייתי רוצה להגיד מילה או שתיים על האתגרים הללו שלנו (שלא נוגעים לסיבוב האחרון בשום צורה, או לשום עבודה ספציפית, ויותר פונה לקהל המגיבים…)
המילה “אתגר” במקרה הזה לא באה לתאר את השחזת הלהבים הקופירייטריים שלכם.
אנחנו פה בראש ובראשונה בכדי “לאתגר” את היכולת היצירתית/ויזואלית שלנו/שלכם.
פיתוח הכלים הללו והבאתם לכדי שלמות- כמו טכניקה, פרספקטיבה, קומפוזיציה, צבע, קו, אנטומיה, תאורה, גרפיקה – זו המטרה האמיתית כאן. הדגש המאומץ מדי להביא אותה בעבודה “שנונה/מצחיקה/פוליטית/מבריקה”, על חשבון איור שהוא ‘נכון’ ומושקע קצת יותר בכל פעם, הוא קצת counterproductive במהות שלו כאן.
לו חיפשנו “רעיון” שיענה על הטופיק באופן “מקורי/הפוך על הפוך/שנון לאללה”, יכולנו כבר להריץ את “אתגר הסיפור הקצר/פסקת השבוע” ולשכוח מויז’ואל לגמרי. אין כאן זוכים, פרסים, או מקום ראשון,שני, שלישי. “רעיון טוב” הוא עניין מבורך, כן. אבל לא עניין שבהכרח. ביצוע טוב ל”רעיון” הוא מטרת האתגר.”
ודאי שאני לא יכולה להגיד לכם איך להגיב או איך להתייחס לאתגר כיוצרים וכצופים. רק רציתי לפרוק קצת מהלב ואולי לזרוק כמה נקודות למחשבה. בהזדמנות זו ראוי גם להודות למי מכם שכן לוקחים את הזמן ועוזרים לכולנו עם ביקורת בונה – תודה רבה, ממני אישית ואני בטוחה שגם משאר המשתתפים.
תודה שקראתם,
אביב
