ארכיון פוסטים עם התג "צבע"

קשקושון יום ראשון 30/8

יום שני, 30 באוגוסט, 2010

קראתי השבוע את Utopia, סיפור שמשלב אקס-מן ואוונג'רס וכל מיני דמויות ששמעתי ולא שמעתי עליהן וחשבתי שהיו באקס-מן אבל הן פתאום באוונג'רס ולהיפך. הוא לא היה מדהים, אבל תמיד נחמד לראות מוטנטים בטיץ מקפצים ומשתובבים. אחד האמנים שציירו שם היה טרי דודסון, שדי חיבבתי, אבל עכשיו כשאני מסתכלת על האתר שלו, יכול להיות שזה לא שנהניתי מהעבודה שלו כמו שפחות נהניתי מהעבודה של רוב האמנים האחרים בספר. הוא מצייר בחורות נהדרות, אבל נראה שהוא לא עושה הרבה מעבר לזה. היה משהו בשילוב של העבודה שלו, האינק והצבע שהיה מאוד נעים לעין וכיפי, במיוחד כשהשאר היה קצת יותר "מלוכלך" וכהה. אני כזו מכורה ל-eye candy…

כך או כך, קיבלתי מספיק השראה בשביל להשתעשע עם סופר-גיבורים. בהתחלה אלה היו אמורים להיות פסיילוק (אני אף פעם לא יודעת אם לכתוב את הפ' בהתחלה או לא. לא שומעים אותה, אבל זה נראה טיפשי בלעדיה) וארס, אל המלחמה, אבל איכשהו הם הפכו להיות רוג ו-וולברין. וולברין בגלל שאני אוהבת לצייר אותו, ורוג בגלל שהיא הראשונה שעלתה לי לראש כשהחלטתי שהבגדים של סיילוק (ננסה פעם אחת ככה ופעם אחת ככה) לא הולמים את הזווית והתנוחה האלה.

Rogue and Wolverine

בהזדמנות זו אמליץ לכל מי שלא מכיר על Grooveshark. זה אתר שמאפשר לשמוע פחות או יותר כל פיסת מוזיקה שיצאה אי פעם בהסטוריה המוקלטת בסטרימינג זורם היטב ובממשק נוח וצבעוני להפליא. אני ביליתי את השבוע האחרון בלהאזין כמעט בלעדית לטים מינצ'ין, שהוא אולי קצת NSFW אבל נהדר למדי.

אני כבר רואה בעיות אנטומיה משונות בציור, אבל meh. כבר נגמר יום ראשון, חלון ההזדמנויות לתקן אותו נסגר כלא היה.

צ'יריו,
אביב

קשקושון יום ראשון – 22/8

יום ראשון, 22 באוגוסט, 2010

והפעם – בצבע!

Archer - Color

ואפילו לא שמתי לב ששכחתי להפוך אותה חזרה לכיוון הנכון.

פוסטרון יום ראשון – 8/8

יום ראשון, 8 באוגוסט, 2010

אתם יכולים ודאי לנחש שאת הציור הזה לא ציירתי היום, אלא לאורך כמה וכמה ימים – שעה פה, שלוש שעות שם. והוא גם לא ממש קשקושון. אבל עדיין, יום ראשון היום, ואני עובדת בין השאר על ציורים ל-Wandering Men שעדיין אסור לי להראות, אז אני מרשה לעצמי לרמות קצת ולא לקשקש במיוחד ליום ראשון הפעם.

זו חבורת "התפוז הסגול", החבורה המופלאה שלנו ממערכת מבוכים ודרקונים בעולם אברון, שנמשכת כבר יותר משנה בהצלחה שרק הולכת וגוברת.

The Purple Orange

אנחנו כאלה מגניבים.

אביב

קשקושון יום ראשון – 25/7

יום שני, 26 ביולי, 2010

לא היה לי רעיון לקשקוש, אז מצאתי אפליקציה חמודה שמגרילה שלוש מילים, ומה שיצא הוא Cold Destructive Toy. כדאי לכם לנסות, יש שם מילים מוצלחות!

Cold Destructive Toy

ילדת מאוורר

יום חמישי, 8 ביולי, 2010

אני אביב, ואני פאנגירל.

כמעט בכל סרט, סדרה, קומיקס או ספר, אני מצליחה למצוא דמות גברית אחת שאם היתה אמיתית, לא הייתי מתנגדת…ובכן, להזמין אותה אליי לקפה. ההתאהבויות האלה בדמויות פיקטיביות באות והולכות בגלים, ואני בטוחה שלסטטוס חיי האהבה שלי (בעולם האמיתי) יש קשר לזה, אבל לא הייתי רוצה לגעת בנושא עם מקל של מטר וחצי בלי ספה נוחה ואיש מקצוע.

בכל מקרה, בתקופה האחרונה מסתמן גל די גבוה של פאנגירליזם, עד שהוא חייב להתבטא באופן כזה או אחר. לשמחתי הרבה, אתרים כמו דויאנט-ארט מרכזים אחוזי אוכלוסיה גבוהים של פאנגירלז אחרות, שתרמו לעולם את קונספט הממים ב-DA. מם (meme), מונח שהמציא הביולוג ריצ'רד דוקינס, הוא איזשהו רעיון ש"משכפל" את עצמו בין אנשים, בין אם בכתיבה, בדיבור או כמובן דרך האינטרנט (meme על משקל gene, שעושה בעצם את אותו הדבר רק באופן ביולוגי יותר). בדויאנט ארט, הכוונה לתבניות מוכנות מראש שמזמינות את האמן לצייר  לפי "הוראות". לדוגמה: "צייר למעלה את הדמות החביבה עליך. עכשיו צייר אותה על חוף הים האהא! עכשיו צייר אותה בבגדי נשים חחחחחח!!" וכן הלאה. קוראים להן ממים בגלל שברגע שמישהו יצר אחת מוצלחת, היא משתכפלת בלי הכרה וכולם משתמשים בה.

אז בשיאה של הפאזה, החלטתי לקחת מם אחד שנראה לי בסיסי ונחמד ולעשות איתו משהו. לא טרחתי להשתמש בתבנית ה-PSD עצמה שיוצר המם מציע, אבל הדבר היחיד שחסר פה מהמקור הוא כותרת שאומרת "האם אתם יכולים לנחש מי הדמויות החביבות עליי?". אז הנה עשרה  עלמי חמודות שלכדו את לבי בשלשלאות רומנטיקה פיקטיבית. נחשו את כל העשרה ותזכו במלאי אגוזים לשנה נוספת!

My boys - sketch

My boys - ink

My boys - final

וכמובן, מי הדמויות החביבות עליכם? אולי פספסתי מישהו איכותי לרשימה.

קשקושון יום ראשון 20/6

יום ראשון, 20 ביוני, 2010

אם להיות כנה, הקשקושון הזה צויר קצת אחרי יום ראשון שעבר. רציתי להעלות אותו במהלך השבוע כדי להראות שאני אמנם עושה דברים (!), אבל אז עלה הפוסט על ערב ספקנים בפאב ולא רציתי להוריד אותו עם פוסט אחר. אז זו קצת רמאות, אבל לא יותר מדי, כי הפעם הוא בצבע מלא…ועם רקע! סוג של!

נערה

הספקנים, הרציונליסטים וחובבי החשיבה הביקורתית והאלכוהול שביניכם, נתראה ביום שני!