*צליל פתיחה של סקראבס*
אחד הדברים שמבאסים אותי ב”וי בריבוע” הוא לשבת מול המסך אחרי 3-4 שעות עבודה ולהסתכל על תוצאה בגודל 540*540 פיקסל. הקוראים ודאי לא שמים לב לזה כי הם רואים רק את התוצאה הסופית, אבל אחרי שעובדים על 2000 פיקסל לכל כיוון ומתעמקים בכל תו וקפל, יש בכיווץ משהו…מכווץ. החדות של הקווים, הניואנסים של מיקום האישונים, הצבעוניות הרוויה, הקומפוזיציה של הדמויות…ואז מדביקים על הכל בלוני דיבור, מקטינים ושולחים למכבש הדפוס (קרא: האדמין של ויגיימס). מהצד שלי זה קצת מאכזב.
אז בשביל נחת הרוח שלי והצצה חד-פעמית בשבילכם, לחצו כאן בשביל וי בריבוע #177 בחמישים אחוז מגודלו המקורי, וללא בלובים לבנים!
אני חושב שאת צריכה להעלות כל קומיקס בגודל מלא כדי שאנו הצופים נוכל להתרשם מהעבודה שלך.
למה TIC ולא תיק, תק או תיקתוק?
באמת שלא יודעת. זה היה ב-spur of the moment (ולמה לא בלהט הרגע?) ולא הקדשתי לזה מחשבה.
מדהים שיש דברים שהבלוני דיבור פשוט מסתירים, כמו החלון במשבצת האחרונה. באמת כדי לתת איזה לינק (אולי בתגובה שלך לסטריפ) עם הקומיקס הגדול וללא הבלונים.
מסכים, אנחנו רוצים גרסא מורחבת!
V בריבוע, גרסת HD!
יצא שקודם ראיתי את הסטריפ הגדול ורק אחר כך את הגירסא הקטנה עם הבלונים.
הגרסא הגדולה והנקייה נראית הרבה יותר דרמטית.
אהבתי את העבודה הגדולה – נראית נהדר