לנפח מחדש את הבלון

כפי שחלקכם ודאי שם לב, בלון דיבור היה מושבת כמעט לשבוע עקב פריצה. זה היה כנראה חלק מגל פריצות אנטי-ישראלי בעקבות המשט, כי העמוד הראשי הציג במשך יומיים-שלושה תמונות של דגל טורקיה שעבר התעללות בפילטרים של פוטושופ, עם כתובות נגד ישראל.

לקחתי את הכל די בקלות בהתחלה, בעיקר בגלל שתיבת הג'ימייל שלי – שנפרצה גם, וכנראה משם הגיע הפורץ לפרטי ההתחברות לשרת – חזרה לידיי די מהר. הללו את גוגל! בהתחלה אפילו חשבתי להעלות צילום מסך של מה שהיה העמוד הראשי באתר ביומיים האלה ולהשתעשע על חשבון יכולות העיצוב של הפורץ, אבל ככל שעבר זמן הבנתי שאני לוקחת את זה הרבה יותר קשה ממה שנראה לי בהתחלה.

לפני שאפילו ידעתי מה קורה בשרת עצמו (הייתי צריכה לשלוח צילומים של טופס חתום, תעודת הזהות ואח"כ הדרכון שלי בשביל שחברת האחסון תאמין שזו אני) והאם הפורץ רק שינה את העמוד הראשי או גם שיחק לי עם קבצים, כבר הרגשתי, אפשר לומר, מחוללת. זו תיבת המייל שלי. זה האתר שלי. הם אמנם אי שם באינטרנט הגדול, אבל לא ציפיתי שמישהו מלבדי ייכנס אליהם. זו אולי השוואה מוגזמת, אבל זה מרגיש קצת כמו אונס. מישהו זר חדר לחלל האישי שלי. ולא רק זה, הוא גם שינה אותו כדי שיציג מסרים של שנאה, שלא יכולתי להסיר במשך יומיים בגלל ביורוקרטיה.

למזלי היה לי גיבוי של רוב העיצוב והתוכן של האתר, אבל כפי שאתם יכולים לראות, בערך ארבעה חודשים של פוסטים ותגובות אבדו. ידיד שלי (תברך גוגל את נשמתו) שלח לי את הכל בטקסט מתוך קורא ה-RSS שלו, אבל מרגיש לי מזויף להעלות מחדש פוסטים ישנים. אולי מתישהו אעשה את זה, כשכל העניין יהיה קצת רחוק יותר.

אתם מכירים את התחושה, כשעובדים על איזה קובץ – ציור, טקסט, קוד, מה שלא יהיה, משקיעים כל כך הרבה מאמצים והשראה שלא שמים לב כמה זמן עבר מה-Ctrl+S האחרון, ואז התכנה קורסת? אפילו אם אבדה רק מעט עבודה מאז השמירה האחרונה, עדיין עולה תחושה של יאוש, כמעט של בגידה – מצד התכנה, מצד הקובץ, מצד המוח הטיפש שלך שלא זכר לשמור בזמן. קשה נורא להמשיך לעבוד על הקובץ הזה מיד אחר כך, אבל עם הזמן הכעס שוכך ואפשר לחזור להשלים את העבודה ולהמשיך הלאה.

בין השאר, הפריצה הזו גרמה לי להבין כמה הבלוג חשוב לי, ושאולי כדאי להשקיע קצת יותר בכתיבה בו. אלה כמובן מסקנות פוסט-טראומטיות שעשויות להתמוסס ככל שיעבור הזמן, אבל זה עדיין נחמד לחשוב ככה כרגע. מסקנות נוספות: לגבות כל הזמן ולא להשתמש באותה הסיסמה בכל האתרים. כמו כן, קצת מפחיד כמה מהחיים שלי תלויים באינטרנט, אבל זה נושא לפוסט נפרד.

תודה לכל מי שתמך בשבוע האחרון, וסליחה לכל מי שתגובות שלו אבדו עם הפוסטים הנספים. לאבד תוכן שכתבת זה באסה, אפילו אם זו היתה רק תגובה לתוכן של מישהו אחר.

שיהיה לכולנו שבוע טוב,
אביב

22 תגובות לפוסט "לנפח מחדש את הבלון"

  1. ניר הגיב:

    מאחל לך שלא יקרה יותר לעולם. זה בלוג גדול מהחיים.

    תגידי, לידע כללי – הצליחו לפרוץ לך לג'ימייל כי הסיסמה הייתה פשוטה וקלה לפריצה?

    • Aviv הגיב:

      דוקא היתה די מורכבת, אבל השתמשתי באותה אחת בכמה מקומות. יכול להיות שמצאו אותה באתר עם אבטחה נמוכה וניסו את מזלם בג'ימייל.

  2. tush הגיב:

    המטאפורה דווקא קולעת מאוד- האסוציאציה הראשונה לאקט כזה היא של אונס.
    אחרי הכל, המילה אונס לא מוגבלת למישור המיני, אלא קשורה ליכולת לכפות משהו בניגוד לרצון הצד השני.
    א-לה violated שכזה.
    וואו, תגובה לא פסימית ב-כ-ל–ל.
    -אודי.

  3. שמח שהצלחת לשחזר את האתר. מקווה שיהיה מוצלח לא פחות ממה שהיה קודם.

  4. israelidude הגיב:

    שמח שהרוב נפתר בקלות יחסית….
    מה לעשות, האנטרנט כיווץ את העולם וכולנו קרובים יותר אחד לשני, גם אם מסתבר שלפעמים זה לחלאות אדם.
    טוב לראות שאת עם הפנים קדימה, ואם גיבוי תוכן מאסיבי מאחורה (מעכשיו, לפחות).

  5. ניר הגיב:

    מכיר את זה, זאת בהחלט הרגשה מחורבנת.

    מקווה שלא יקרה לך יותר!

  6. אורן הגיב:

    זה מתסכל כשזה קורה וזה הרגשב חרא אבל זו הרגשה שעוברת (טוב לא באונס אמיתי) אבל בסיטואציה הזאת זה כן, ככה שהיה רע אבל טוב שהיה

  7. עמוס הגיב:

    כל הכבוד לך שהצלחת להתאושש מהר ולהחזיר את הבלוג לאוויר ולו באופן חלקי, לדעתי לא הגזמת בתיאורים שנתת כי באמת חיללו את המרחב הפרטי שלך והתחושה היא נוראית במיוחד כשמפקיעים את השליטה מידייך.

    אני מקווה שהבלוג יתאושש מהר יותר ממך ושכתוצאה מכך תרגישי שלא אבד כלום.

  8. רן לוי הגיב:

    מזדהה איתך…זו תחושה כזו מחורבנת. גרמת לי לרוץ ולעשות גיבוי לבלוג שלי….
    יש ניחוש איך הצליחו לחדור אל תיבת הג'ימייל? הייתה לך סיסמא מסובכת יחסית?
    רן

    • Aviv הגיב:

      היא היתה די מורכבת, אבל מצד שני השתמשתי בה בהרבה מקומות. יכול להיות שהוא מצא אותה באתר עם אבטחה נמוכה וניסה את מזלו עם ג'ימייל.

      גבה, גבה כאילו אין מחר!

  9. Aviv הגיב:

    תודה רבה כולם =)

  10. מתן הגיב:

    זה ממש מסריח. גם לי פרצו לאתר לפני איזה חצי שנה, למרות שיצאתי מזה בלי לאבד תוכן, אבל זאת הרגשה מגעילה.

    בכל אופן, אני יודע שזה לא עוזר לפוסטים שאיבדת, אבל אולי כדאי לך להשתמש בפלאגין wordpress database backup. אפשר לכוון אותו ככה שיעשה גיבוי אוטומטי לתוכן של הבלוג כל שבוע וישלח את קובץ הגיבוי במייל.

  11. דורון הגיב:

    ….גיבוי מסד הנתונים זה באמת כאב ראש קטן כשהוא נעשה באופן ידני, אבל בגלל שאת עובדת פה עם וורדפרס
    פשוט תתקיני את התוסף המוכר WordPress Database Backup ונפתרת לך הבעיה!
    http://austinmatzko.com/wordpress-plugins/wp-db-backup/
    מאפשר גיבוי אוטמטי של קובץ מסד הנתונים (כמו אחת לשבוע לדוגמא או יותר) למייל שלך כקובץ מצורף או למחשב האישי וכן הלאה
    וכך, אם הבלוג יפרץ שוב או סתם תקלה כלשהיא שתצריך התקנה מחדש של הבלוג תמיד יהיה לך קובץ מסד נתונים עדכני לשחזר ממנו וכל זה מבלי שטרחת לגבות מידי פעם (למעט ההתקנה וההגדרה הראשונית כמובן), אותי זה כבר הציל לא פעם כהקבצים בשרת נמחקו באשמת חברת האחסון וכדו' מומלץ!

    ואה.. כמובן, שמח לראות שהבלוג חזר, העבודה שהבלוג שלך היה בין המותקפים היא אגב גם סוג של מחמאה, (כי רובם לא ממש דוברי עברית והם התרכזו בתקיפות שלהם הם בעיקר אתרים ישראלים מוכרים), זה אומר שהבלוג שלך דוקא מוכר ונחשב כישראלי!
    אני הייתה רואה בזה כמחמאה לאומית!
    כלומר..לדגומא אצלי – הייתי רוצה לחשוב שאצלי לא פרצו בגלל הסיסמא המורכבת של הבלוג אבל…איכשהו לא נראה לי 🙂

  12. Aviv הגיב:

    מתן ודורון (אני די משועשעת מצירוף השמות שלכם =)) – שמעתי כבר כמה פעמים על הפלאגין הזה ותמיד התעצלתי להתקין אותו. "Meh, אפשר לחשוב מתי אני כבר אצטרך גיבוי אוטומטי. כשאצטרך – אגבה לבד!"

    אז הנה למדתי את הלקח שלי, והפלאגין מותקן. תודה!

  13. דורון הגיב:

    אופס!
    …לא שמתי לב שמתן כבר כתב על זה לפני
    שמח שהתקנת
    🙂

  14. עידן הגיב:

    יודע מנסיון כמה זמן ומאמץ מושקע בבלוג כמו זה. בהצלחה בשחזור!
    נ.ב. היית צריכה לקרא לפוסט "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" … טוב נו, אולי בעצם לא. 🙂

  15. מנחם הגיב:

    בהצלחה עם שחזור החומרים ועם ההתמודדות.
    יש לך גב של קהילה שלמה.
    אוהבים את העבודות שלך!

  16. מאור הגיב:

    אויש, עצוב. המון בהצלחה. אני ממש שמח שהצלחת לשחזר את מה שהצלחת, ומבואס על החודשים שנמחקו. זה בלוג מקסים וכיף לי לקרוא בו וממש מבאס שפרצו והרסו. מצד שני כמו שכבר נכתב פה את יכולה לקחת את זה אפילו כמחמאה=)

  17. Bell הגיב:

    [הכניסי כאן כל מה שאחרים אמרו לפני על אמפתיה, תמיכה, גיבוי (תרתי) וכולי]

    דווקא הייתי מעלה מחדש את כל הפוסטים הישנים מהרסס. אני מבינה את התחושה של רמאות אבל חבל על הציורים ההם – וגם על הטקסט שליווה אותם (לדעתי הוא לא פחות מעניין מהציור). רגע אחד של התגברות על רגש = יומן שנראה כאילו לא נפגע כלל, וגם – יש אבולוציה לבלוג, או אבולוציה בין הכותב ליומן שלו. נתח חסר ביומן הוא בדיוק כמו פרק חסר בספר, רק שלקורא אפילו יותר קשה להבין את הדקויות שהשתנו. אני אוהבת להרגיש דרך הציורים והפוסטים הלאקוניים מה עובר על הכותב, ויותר מזה אני אוהבת לראות את הכותב(ת) מביאה אותה בשפריץ עז של צבע כמו בציור הנערה הגותית על החוף ההזוי. אף פוסט מרוכז של ציורים לא יחזיר את הדילוג הקטן שהלב שלי עשה כשראה צבע עליז בציור נוגה, אחרי חודשים של שחור-לבן נקי. גם בזה יש פואטיקה.

    אני מקווה ששכנעתי אותך.

    • Aviv הגיב:

      למעשה הבעיה העיקרית שלי לא היתה שאני כועסת עכשיו אז לא בא לי להעלות, אלא שנראה לי מזויף ולא נכון להעלות את הכל בבאץ' אחד, כשבמקור לכל פוסט היה הזמן והמקום שלו.

      מצד שני, גיליתי עכשיו שבוורדפרס אפשר להגדיר את הזמן בו אני רוצה שהפוסט יתפרסם, אז בעצם אפשר להחזיר את כולם למקומם הראוי. אני מקווה שלאט לאט אחזיר את כל מה שאבד.

  18. zipdrive הגיב:

    פעם הבאה, תתקיני פלאגין של סורגים ואזעקה באתר 🙂

    וברצינות, את יודעת שלמרות שכל פוסט נכתב בזמן ומקום משלו, כל מי שמגיע לאתר קורא את הפוסטים שנמצאים שם באותו רגע, לפי חיפוש או בסדר הפוך, או בכלל אקראית, ואת לא יכולה לשלוט באיך הוא חווה את הבלוג. אז אני מציע שתעלי את כל הפוסטים ותתני לאנשים חדשים להנות מכל השפע שבכתיבה ובציורים שלך.

    ולמרות שאצלי תוסף הגיבוי מותקן מימים ימימה, אני ברגעים אלה ממש מפעיל את הגיבוי האוטומטי…למידה מטעויות של אחרים וכו'.

  19. israeliue הגיב:

    אוקיי, הנה כתבה מעניינת ושימושית שמצאתי באתר smashing magazine.
    יש כאן עשר שיטות לבנקר את הוורדפרס שלך ולמזער את הסיכוי שהוא יפרץ שוב. לא כל השיטות באות נגד האקרים, אלא גם נגד מגיבים מעצבנים (טרולים) ועוד עוגיות.
    הנה הקישור:
    http://www.smashingmagazine.com/2010/07/01/10-useful-wordpress-security-tweaks/
    מקווה שזה יעזור, למרות שהרבה מזה קצת טכני ואולי תידרש עזרה ממישהו שמתמצא בקוד. עדיין שווה בדיקה.

כתיבת תגובה