בלון דיבור

Wandering Men Studios, החבר'ה שציירתי להם כמה ציורים למשחק קלפים, מתחיל עכשיו וובקומיקס שמתרחש בעולם המשחק שלהם, וכצעד ראשון הם העלו את הכריכה שציירתי עבורם. שאר הוובקומיקס יאוייר ע"י אמן אחר, ומה שראיתי ממנו נראה די חמוד.

Gearless – וובקומיקס של Untold

להבנתי הם יתחילו להעלות את הקומיקס עצמו עוד שבועיים בערך, אז אתם מוזמנים לבדוק כשהוא מתעדכן.

זה היה מן משחק מילים נוראי שמטרתו להבהיר שהפוסט הזה מכיל אוסף דברים שאינם קשורים אחד לשני. למען הנוחות, אפרט אותם לפי סדר הא-ב.

א
אוהל.

ב
זה בית.

ג
זה גיליתי שאין לי מה לומר ברוב האותיות, אז נעזוב את זה ונמשיך כמו בני אדם שאינם סובלים מסוג של OCD.

משחקים ונשים

את המשחקיה בטוח הזכרתי כאן כמה פעמים – זה פודקאסט בנושא משחקים, שבוחן בכל פרק נושא מסוים: מסע בזמן, משחקי הימורים, סייברפאנק, פירטים וכו'. הפעם הנושא הוא "נשים ומשחקים", והוזמנתי להשתתף בהקלטתו כ"מומחית לענייני משחקי תפקידים", יחד עם רוני בר ואלי גולד, מומחיות למשחקי לוח ומחשב/קונסולות, בהתאמה. לא הקשבתי עדיין לתוצאה – אני משאירה פודקאסטים לשעות הארוכות במשרד, אבל אתם מוזמנים להאזין ולספר – כאן או במשחקיה – מה חשבתם, וכמו כן, מה חשבתן.

משחקים ואנשים

אגב המשחקיה, אתמול היה המשחקיקון, אותו אירוע לחגיגות 100 פרקים שהזכרתי לפני פוסט בודד. הגעתי אחרי יום ארוך בעבודה עם מד אנרגיות באזורים המסוכנים של האדום, אבל אחרי חמש דקות מול מכשיר ה"קינקט" מצב הרוח שלי השתפר פלאים. קינקט הוא תוסף לאקס-בוקס שמשתמש בתנועות הגוף של השחקן לשליטה במשחק, והוא עובד לא רע בכלל, במיוחד יחסית למכשיר דומה מלפני כמה שנים, ה-EyeToy, שהיה מבטיח מאוד אבל אכזב בקליטה מאוד לא מספקת של השחקן שהובילה לחווית משחק מרגיזה. קפצתי, תפסתי בועות אנרגיה, התחמקתי ממכשולים וכבשתי (כמעט) את האינסטינקט לקפוץ באויר כשהדמות שלי על המסך התחילה לעוף; אז הבנתי שהמשחק מנסה לגרום לי לפעילות גופנית בעורמה, והלכתי מיד לחפש אל מי אפשר לשלוח טרוניות.

היו הרבה אנשים בכנס, ומבט זריז הראה שהיו גם הרבה נשים, שזה אחלה (ראו הסעיף הקודם). על אף שפספסתי את סבב הספיד-גיימינג הבנתי שהיו הרבה הדגמות של משחקי לוח מעניינים שבתקווה חשפו תחום חדש לאנשים שלא הכירו יותר ממונופול, ואחריו היו כמה משחקים ארוכים יותר. אורי ליפשיץ, שהריץ את אחד מהם, מספר.

משחקים והרצון להרוג את עצמך

יש משחקים שמגיעים עם סט חוקים כתוב מראש ומשוחקים ע"י מספר אנשים בהסכמתם המלאה של כולם. ואז יש את כריס.

ראיון עם הארטיסט

לפני קרוב למאתיים חמישים שנה (או שלושה חודשים, מה שבא קודם) Wandering Men Studios ערכו איתי ראיון במייל על שיטות העבודה שלי. זה משהו שהם עושים עם האמנים שלהם מדי פעם, וזה נחמד: תמיד כיף לקרוא איך אמנים עובדים, כמו שניתן להסיק מכל שתי התגובות לראיון הזה. הנה הלינק אם מעניין אתכם, אבל אני בספק אם אפשר ללמוד שם משהו שלא כתבתי כבר כאן.

בולשיט 1

לפן וטלר, צמד הקוסמים/פרפורמרים/קומיקאים/ספקנים, יש כבר כמה שנים תכנית בשם בולשיט, בה הם חושפים כל מיני סוגים של…איך לנסח את זה בצורה שלא תהווה עילה לתביעת דיבה…בולשיט. למשל, שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בתקשור עם המתים, רפואה אלטרנטיבית וחטיפות חייזרים. נמנעתי מלראות אותה במשך די הרבה זמן כי לא נמשכתי לאוירה הבוטה והאגרסיבית שחשבתי שתהיה בה, אבל עכשיו התחלתי את העונה הראשונה ואני מרוצה ממנה מאוד. פן וטלר – או רק פן, בעצם – מדברים בבוטות רק כשהיא ראויה, ורק אל או על האנשים שמגיע להם. הם מפגינים רגישות יפה ומדברים לעניין בכל הקשור לקרבנות של בולשיט כזה או אחר, בדרך כלל אנשים כמו כולם שפשוט לא ידעו למה הם נכנסים.

בולשיט 2

אני לא יודעת אם יש לפן וטלר פרק על הומאופתיה, אבל אם לא, היא היתה מתאימה היטב לתכנית. נראה שהומאופתיה נתפסת אצל הרבה אנשים כ"רפואה טבעית" – גריסה של צמח מרפא כזה או אחר, בלי "כימיקלים מזיקים". אם מתעלמים רגע מהכשלים שבתפיסה הזו, הומאופתיה היא אפילו לא זה. להכנת מרקחות הומאופתיות יש שני עקרונות: האחד הוא עקרון "דומה בדומה ירפא", שגורס שחומר שגורם לתופעה מסוימת בגוף, יעיל גם כדי לרפא את אותה תופעה (אם בצל גורם לדמעות, אז כדאי להשתמש במיץ בצל בשביל לעזור באלרגיות שגורמות לדמע, למשל). אין לעקרון הזה שום ביסוס מדעי ולדעתי הוא אפילו לא תואם להגיון הבריא, אבל זה לא מאוד משנה, כי העקרון השני הוא עקרון הדילול: המחשבה שככל שמדללים את החומר במים – לפעמים עד שלא נשארת אפילו מולקולה בודדת של חומר פעיל – ההשפעה שלו חזקה יותר. גם לזה אין שום ביסוס מדעי וזה מנוגד לכל מה שהעולם המדעי למד במאתיים השנים האחרונות בתחומי כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ועוד. טוב, גם אם למדע לא ברור לגמרי איך תופעה מסוימת מתרחשת היא עדיין יכולה להיות אמיתית, אבל במקרה של הומאופתיה זה לא קורה: מאות מחקרים נעשו עליה, וסקירה גורפת של כולם שנעשתה בשנים האחרונות באנגליה מצאה שאין שום הוכחות ליעילותן של תרופות הומאופתיות מעבר לאפקט הפלצבו. מיטשל וווב אומרים זאת היטב.

למה אני מספרת את כל זה? כי ביום שישי הבא (4/2) מתארגן אירוע "מנת יתר המונית", בה ספקנים יקחו תרופה או כדורי שינה הומאופתיים במנה שמוגדרת כמנת יתר מסוכנת. לא צריך לדאוג לנו: מכיוון שמרקחת הומאופתית לא מכילה שום דבר מעבר למים או סוכר (ממנו מכינים את הגלולות), מקסימום יהיו לנו כמה קלוריות עודפות בסוף האירוע. אם מעניין אותכם ללמוד עוד על הנושא או להשתתף באירוע, אתם מוזמנים לאתר הקמפיין המרשים שהוקם ע"י שפינוזה, אתר קהילת הספקנים בארץ. שימו לב למפה הקטנה בצד שמאל: אנחנו מצטרפים לספקנים בעוד הרבה מדינות בעולם שקיבלו השראה מאירוע דומה באנגליה בשנה שעברה וגם רוצים להעיר את משרד הבריאות/קופות החולים/הצרכנים במדינה שלהם.

קיבלתי אישור מ-Wandering Men Studios להעלות את הציורים מאוגוסט בגרסתם הסופית.

לפני כמה חודשים ממש רציתי להעלות אותם כי חשבתי שהצביעה יצאה מוצלחת ממש, אבל מאז כבר ציירתי עוד כמה ציורים שיצאו אחלה ובהתסכלות מחודשת אני כבר לא מתלהבת מאלה עד כדי כך. זה מה שאנחנו קוראים לו במונחים מקצועיים "התקדמות", וזה טוב. אבל הם עדיין מגניבים, אז הנה.

האיורים הם עבור המשחק Untold של Wandering Men Studios, והזכויות שייכות להם.

המשחקיקון

"המשחקיה" היא פודקאסט שעוסק בכל קשת המשחקים – ממחשב ווידאו דרך תפקידים ועד למשחקי קלפים וקופסה, והשבוע היא חוגגת 100 פרקים באירוע שיכלול את כל הנזכר לעיל.

זה יקרה מחר (יום שני, ה-24) החל מ-18:00 בגלריית המדרשה, דיזנגוף 34 תל אביב. כדאי להרשם מראש באתר המשחקיה, וכמובן לאשר השתתפותכם באירוע בפייסבוק, כי מה שלא על קיר האירועים, לא קיים.

שבוע טוב,
אביב

אני עובדת השבוע על פרוייקט פרילנס, אז לא ממש היה לי ראש לקשקושון יום ראשון. במקום זה, הנה שלוש סקיצות לפרוייקט שעשיתי עבור Wandering Men Studios לפני כמה חודשים. הם הבטיחו שאוכל לפרסם את הגרסאות הצבעוניות בקרוב, אבל כנראה שזה עדיין לא קרה. חבל, הן יצאו מגניב.

עוד ציור, הפעם של גזע בשם קאניאן – מעין אמני לחימה חייזריים שכאלה.