ארכיון פוסטים עם התג "טלויזיה"

שלושה בפ' אחד

יום שני, 24 באוקטובר, 2011

אמנם האותיות אזלו, אבל יש לי עוד כמה תוספות שבמקרה התיישבו יפה על אות אחת, אז הנה נספח. בקרוב יחזרו להיות ציורים, אני מבטיחה (for a given value of "בקרוב" ו-"מבטיחה").

הפאנל

מביך שלקח לי כל כך הרבה זמן להזכיר כאן את "הפאנל", פודקאסט הקומיקס של ערן אביאני ויובל שרון. בין שניהם הם יודעים כל מה שיש לדעת על התעשיה: עלילות מתמשכות של בערך כל חוברת רצה, תכנונים עתידיים, נתונים עסקיים, אנקדוטות על יוצרים, דמויות וכותרים, ומדברים על הכל בהומור ותובנה של קוראים ותיקים שבאמת אוהבים קומיקס. אודה בבושה שאני לא עוקבת אחרי מה שקורה בעולם הקומיקס ולא שמעתי על 95% מהדברים שהם עוסקים בהם, אבל זו דרך מוצלחת להתעדכן בחדשות כדי להעמיד פנים שאני in the know בכל מסיבות הקוקטייל הנחשבות. הם כבר בפרק 13, אז זה בדיוק הזמן להתחיל לשמוע אותם אם לא הכרתם עד עכשיו. רק אזהרה: אם אתם עוקבים אחרי חוברות חודשיות אבל לא הכי מעודכנים, כדאי להשמר מספוילרים.

הפאנל – פודקאסט קומיקס

פרינג'

מסתבר ש-Fringe, או "על הקצה", כפי שהבנתי שהיא מתכנה בעברית, היא אחלה סדרה. ראיתי את הפרק הראשון של העונה הראשונה לפני כמה חודשים, והוא הרגיש כמו תיקים באפלה עם פקטור בעעע גבוה יותר, אז ויתרתי. מאז שודלתי להמשיך, ותוך 6-7 פרקים מתחילה להתפתח עלילת-מסגרת לעונה, שנותנת ערך מוסף לפורמט ה-case per episode הסטנדרטי, בדומה לכל מה שהיה בתיקים באפלה עם שדות התירס ואיש הסרטן, רק, כאילו, מעניין. מעבר לזה יש שם הופעה מבריקה של ג'ון נובל, שמוכר לחלקנו בתור "ההוא ששרף את פאראמיר וקפץ מהחלון", וגיבורה נשית מרשימה ששוברת את מוסכמות הז'אנר ולא חושבת שעקבים בגובה עשרה סנטימטר הם אייטם הכרחי לעבודתה כשוטרת. רק סיימתי את העונה הראשונה, אז לטובתי ולטובת כל מי שלא התחיל, אנא להמנע מספוילרים בתגובות!

פרילנס

כפי שהזכרתי לפני פוסט בודד, אני חושבת לנסות פרילנס לאיזו תקופה. על אף שכבר פתחתי תיק לפני כמה שנים, אני עדיין די נובית בכל הקשור לעבודה מול לקוחות, תמחור הגיוני של פרוייקטים, עבודה מול רשויות המס (ימח שמן ושמו של ואחראי הממשק באתרים שלהן), ניהול זמן הגיוני וכן הלאה. הכל, בקיצור. אם אתם מכירים מקורות מוצלחים לעזרה או עצות בתחום הזה, או אם לכם יש הצעות, סיפורים למודי נסיון ואזהרות שאוכל להעזר בהם, אשמח לשמוע!

אביב

פוסט אפו-אקלקטיקה

יום רביעי, 26 בינואר, 2011

זה היה מן משחק מילים נוראי שמטרתו להבהיר שהפוסט הזה מכיל אוסף דברים שאינם קשורים אחד לשני. למען הנוחות, אפרט אותם לפי סדר הא-ב.

א
אוהל.

ב
זה בית.

ג
זה גיליתי שאין לי מה לומר ברוב האותיות, אז נעזוב את זה ונמשיך כמו בני אדם שאינם סובלים מסוג של OCD.

משחקים ונשים

לארה קרופט

את המשחקיה בטוח הזכרתי כאן כמה פעמים – זה פודקאסט בנושא משחקים, שבוחן בכל פרק נושא מסוים: מסע בזמן, משחקי הימורים, סייברפאנק, פירטים וכו'. הפעם הנושא הוא "נשים ומשחקים", והוזמנתי להשתתף בהקלטתו כ"מומחית לענייני משחקי תפקידים", יחד עם רוני בר ואלי גולד, מומחיות למשחקי לוח ומחשב/קונסולות, בהתאמה. לא הקשבתי עדיין לתוצאה – אני משאירה פודקאסטים לשעות הארוכות במשרד, אבל אתם מוזמנים להאזין ולספר – כאן או במשחקיה – מה חשבתם, וכמו כן, מה חשבתן.

משחקים ואנשים

אגב המשחקיה, אתמול היה המשחקיקון, אותו אירוע לחגיגות 100 פרקים שהזכרתי לפני פוסט בודד. הגעתי אחרי יום ארוך בעבודה עם מד אנרגיות באזורים המסוכנים של האדום, אבל אחרי חמש דקות מול מכשיר ה"קינקט" מצב הרוח שלי השתפר פלאים. קינקט הוא תוסף לאקס-בוקס שמשתמש בתנועות הגוף של השחקן לשליטה במשחק, והוא עובד לא רע בכלל, במיוחד יחסית למכשיר דומה מלפני כמה שנים, ה-EyeToy, שהיה מבטיח מאוד אבל אכזב בקליטה מאוד לא מספקת של השחקן שהובילה לחווית משחק מרגיזה. קפצתי, תפסתי בועות אנרגיה, התחמקתי ממכשולים וכבשתי (כמעט) את האינסטינקט לקפוץ באויר כשהדמות שלי על המסך התחילה לעוף; אז הבנתי שהמשחק מנסה לגרום לי לפעילות גופנית בעורמה, והלכתי מיד לחפש אל מי אפשר לשלוח טרוניות.

היו הרבה אנשים בכנס, ומבט זריז הראה שהיו גם הרבה נשים, שזה אחלה (ראו הסעיף הקודם). על אף שפספסתי את סבב הספיד-גיימינג הבנתי שהיו הרבה הדגמות של משחקי לוח מעניינים שבתקווה חשפו תחום חדש לאנשים שלא הכירו יותר ממונופול, ואחריו היו כמה משחקים ארוכים יותר. אורי ליפשיץ, שהריץ את אחד מהם, מספר.

משחקים והרצון להרוג את עצמך

יש משחקים שמגיעים עם סט חוקים כתוב מראש ומשוחקים ע"י מספר אנשים בהסכמתם המלאה של כולם. ואז יש את כריס.

ראיון עם הארטיסט

לפני קרוב למאתיים חמישים שנה (או שלושה חודשים, מה שבא קודם) Wandering Men Studios ערכו איתי ראיון במייל על שיטות העבודה שלי. זה משהו שהם עושים עם האמנים שלהם מדי פעם, וזה נחמד: תמיד כיף לקרוא איך אמנים עובדים, כמו שניתן להסיק מכל שתי התגובות לראיון הזה. הנה הלינק אם מעניין אתכם, אבל אני בספק אם אפשר ללמוד שם משהו שלא כתבתי כבר כאן.

בולשיט 1

בולשיט

לפן וטלר, צמד הקוסמים/פרפורמרים/קומיקאים/ספקנים, יש כבר כמה שנים תכנית בשם בולשיט, בה הם חושפים כל מיני סוגים של…איך לנסח את זה בצורה שלא תהווה עילה לתביעת דיבה…בולשיט. למשל, שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בתקשור עם המתים, רפואה אלטרנטיבית וחטיפות חייזרים. נמנעתי מלראות אותה במשך די הרבה זמן כי לא נמשכתי לאוירה הבוטה והאגרסיבית שחשבתי שתהיה בה, אבל עכשיו התחלתי את העונה הראשונה ואני מרוצה ממנה מאוד. פן וטלר – או רק פן, בעצם – מדברים בבוטות רק כשהיא ראויה, ורק אל או על האנשים שמגיע להם. הם מפגינים רגישות יפה ומדברים לעניין בכל הקשור לקרבנות של בולשיט כזה או אחר, בדרך כלל אנשים כמו כולם שפשוט לא ידעו למה הם נכנסים.

בולשיט 2

קמפיין 10:23

אני לא יודעת אם יש לפן וטלר פרק על הומאופתיה, אבל אם לא, היא היתה מתאימה היטב לתכנית. נראה שהומאופתיה נתפסת אצל הרבה אנשים כ"רפואה טבעית" – גריסה של צמח מרפא כזה או אחר, בלי "כימיקלים מזיקים". אם מתעלמים רגע מהכשלים שבתפיסה הזו, הומאופתיה היא אפילו לא זה. להכנת מרקחות הומאופתיות יש שני עקרונות: האחד הוא עקרון "דומה בדומה ירפא", שגורס שחומר שגורם לתופעה מסוימת בגוף, יעיל גם כדי לרפא את אותה תופעה (אם בצל גורם לדמעות, אז כדאי להשתמש במיץ בצל בשביל לעזור באלרגיות שגורמות לדמע, למשל). אין לעקרון הזה שום ביסוס מדעי ולדעתי הוא אפילו לא תואם להגיון הבריא, אבל זה לא מאוד משנה, כי העקרון השני הוא עקרון הדילול: המחשבה שככל שמדללים את החומר במים – לפעמים עד שלא נשארת אפילו מולקולה בודדת של חומר פעיל – ההשפעה שלו חזקה יותר. גם לזה אין שום ביסוס מדעי וזה מנוגד לכל מה שהעולם המדעי למד במאתיים השנים האחרונות בתחומי כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ועוד. טוב, גם אם למדע לא ברור לגמרי איך תופעה מסוימת מתרחשת היא עדיין יכולה להיות אמיתית, אבל במקרה של הומאופתיה זה לא קורה: מאות מחקרים נעשו עליה, וסקירה גורפת של כולם שנעשתה בשנים האחרונות באנגליה מצאה שאין שום הוכחות ליעילותן של תרופות הומאופתיות מעבר לאפקט הפלצבו. מיטשל וווב אומרים זאת היטב.

למה אני מספרת את כל זה? כי ביום שישי הבא (4/2) מתארגן אירוע "מנת יתר המונית", בה ספקנים יקחו תרופה או כדורי שינה הומאופתיים במנה שמוגדרת כמנת יתר מסוכנת. לא צריך לדאוג לנו: מכיוון שמרקחת הומאופתית לא מכילה שום דבר מעבר למים או סוכר (ממנו מכינים את הגלולות), מקסימום יהיו לנו כמה קלוריות עודפות בסוף האירוע. אם מעניין אותכם ללמוד עוד על הנושא או להשתתף באירוע, אתם מוזמנים לאתר הקמפיין המרשים שהוקם ע"י שפינוזה, אתר קהילת הספקנים בארץ. שימו לב למפה הקטנה בצד שמאל: אנחנו מצטרפים לספקנים בעוד הרבה מדינות בעולם שקיבלו השראה מאירוע דומה באנגליה בשנה שעברה וגם רוצים להעיר את משרד הבריאות/קופות החולים/הצרכנים במדינה שלהם.

המשך שבוע טוב ומלא בחומרים פעילים,
אביב

קשקושון יום ראשון – 19/12

יום ראשון, 19 בדצמבר, 2010

בהשראת הפרק האחרון של "תאוריית המפץ הגדול" והסדרה "30 רוק".

30 Rock League