לפיקסאר היו כל מיני רעיונות מעניינים לסרטים בעתיד הקרוב – אני זוכרת שהיו דיבורים על משהו עם שתי לטאות כחולות שנשמע מעניין – אבל לאחרונה נראה שהם זונחים רעיונות מפתיעים לטובת המשכי סרטים קודמים, כמו צעצוע של סיפור 3 או מכוניות 2. אין לי בעיה עם המשכים באופן כללי, אבל פיקסאר מוציאה רק סרט אחד כל שנה, וזה קצת חבל שהוא “מתבזבז” על סרט המשך כשהם יכולים באותה מידה להשקיע את השנה הזו בלהמציא את ההברקה החדשה שלהם, אולי הסרט שיצליח סוף סוף להוריד את אינקרדיבלז למקום שני.
ככה לפחות חשבתי לפני שראיתי הערב את צעצוע של סיפור 3.
כמובן אמנע מספוילרים ספציפים לעלילה, אבל אני רוצה להתנצל בפני מי שמחשיב גם העלאת/הורדת ציפיות כסוג של ספוילר, כשאומר שזה היה סרט פשוט מופלא. היה בו כל מה שצריך להיות בסרט לכל המשפחה: דמויות שאתה באמת רוצה שיהיה להן טוב, דמויות שפשוט מגיע שיהיה להן רע, אקשן שמצליח להתאים גם לגדולים וגם לקטנים (אבל לא קטנים מדי), רגעים מרגשים עד דמעות ורגעים מצחיקים עד דמעות, ונקודות בהן אתה פשוט לא יודע לאן העלילה תלך, ונהנה להיות מופתע מהגילוי.
כל זה מחוזק ע”י אנימציה נהדרת שהשתפרה פלאים מאז הסרטים הקודמים, ורואים את זה במיוחד בדמויות האנושיות. כל מי שמתעניין באנימציה ממוחשבת מכיר את העמק שלא ניתן לחצותו כדי להגיע לדמות האנושית המושלמת: מכיוון שהעין שלנו כל כך רגישה לפנים האנושיים, אנחנו ישר מזהים אי דיוקים כשמוצג לנו יציר-מחשב דמוי-אדם – בין אם זה המבנה עצמו, הטקסטורה של העור, העדר התנועות הקלות בפנים או הלחלוחית בעין, כל פגם קל שבקלים ישר קופץ ומפריע. בצעצוע של סיפור 3 הם לא לקחו את הדמויות להיפר-ריאליזם מטורף, שבו אפשר להתווכח אם אנחנו מסתכלים על צילום או רינדור ממוחשב, אבל הם גם לא היו צריכים. הם הגיעו בדיוק למקום הנכון, של דמות אנושית, לא קריקטורה, עם אופי שמתבטא בהבעות הפנים ובתנועה, שלא גורמת לך לחשוב כל הזמן כמה היא לא נראית כמו בן אדם.
הדבר היחיד שהפריע לי בסרט הוא שהציגו כמה דמויות עם כל כך הרבה פוטנציאל שפשוט לא היה מספיק זמן לממש. אני מקווה שיתנו להן זמן מסך בסרטונים קצרים או בדרכים אחרות, כי באמת שמגיע להן.
מה שאני מנסה לומר הוא, שאני ממליצה מאוד על צעצוע של סיפור 3. אפילו ראיתי אותו בגרסה התלת-מימדית שבד”כ מאוד מפריעה לי, אבל כאן היתה עשויה היטב כך שהפעמים היחידות ששמתי לב שזו חוויית צפיה שונה היו כשהמשקפיים התחילו לגלוש לי על האף. אין ספק שפיקסאר שולטים בתחום, בפן הסיפורי, האמנותי והטכני; מספיק לראות טריילר לאיזה סרט מצויר של חברה אחרת (ספציפית “אלפא ואומגה” שהוקרן לפני) בשביל להבין את ההבדל התהומי באיכות.
ועם כל זאת, עדיין צר לי שהשנה הבאה הולכת להיות מבוזבזת – וכאן אני לא משתמשת במרכאות כפולות – על מכוניות 2. הראשון, לדעתי, היה נוראי כמעט מכל בחינה. אם כי, אולי, זו היתה פאשלה חד פעמית של פיקסאר שהם משתוקקים כבר שנים לתקן, ובזכות כל ההצלחות שלהם אני נותנת להם ליהנות מהספק. לפחות עד שנה הבאה.
