משחקי הרעב #3

8 ביוני, 2012

עוד דמויות ואיורים לפרקים שהתווספו לאחרונה להרפתקאות משחקי הרעב. עדכונים קודמים אפשר לראות כאן וכאן.

The Hunger Games Adventures - Portraits 4

The Hunger Games Adventures - Scene 7 - Effie

The Hunger Games Adventures - Scene 8 - Senece

The Hunger Games Adventures - Scene 9 - Cinna

The Hunger Games Adventures - Scene 10 - Rue

The Hunger Games Adventures - Scene 11 - Thresh

סוף שבוע פנטסטי,
אביב

FacebookGoogle BookmarksGoogle GmailTwitterשתף / שמור

מכשף נייר

3 במאי, 2012

המכשף האדום - מגזרת נייר של יעל

לפני שנה פנתה אליי יעל, יוצרת מגזרות נייר מהצפון, ושאלה אם תוכל להפוך אחד מהציורים שלי למגזרת – משהו בסגנון הזה.

הסכמנו על המכשף האדום, שמסתבר שהוא אתגר רציני עם כל הקווים הדקים שבו, ודי שכחתי מזה מאז. השבוע, אחרי כמעט שנה, יעל חזרה אליי ושלחה צילומים של התוצר הסופי, שיצא נהדר. היא גם העלתה פוסט לבלוג שלה עם הסבר קצר על העבודה, ותקריבים של המגזרת:

לפוסט בבלוג "כשיצירה פוגשת חיים"

יעל, תודה! יצא מצוין =)

יש לי ראיון

2 במאי, 2012

מגזין אינטרנט קנדי-יהודי קטן בשם "The JewDo" תפס אותי לראיון אחרי ש-Community-X עשה את סיבוב התהילה שלו ברחבי הרשת. לקח קצת זמן, אבל הראיון עלה, ואפשר לקרוא אותו כאן:

http://thejewdo.com/comic-heroes-from-ramat-gan/

הציור שהם בחרו לכותרת הראיון הוא מתוך קומיקס שציירתי למילותיו של שיר-מגירה של דודו טסה, לפרוייקט המשך לספר "אל תפני מבטך לאחור", אוסף קומיקסים קצרים של אמנים ישראלים על בסיס טקסטים של זמרים ישראלים. עברו כבר כמה שנים מאז שהציעו לי לאייר את הקומיקס והספר עדיין לא יצא לאור, אז נראה לי שזה בסדר להראות אותו כאן סוף סוף.

קומיקס - מה יקרה / דודו טסה: 1 קומיקס - מה יקרה / דודו טסה: 2

אביב

משחקי הרעב – פורטרטים וסצנות

22 באפריל, 2012

בשבוע שעבר הראיתי כמה מהפורטרטים של הדמויות הראשונות שהשחקן פוגש ב"הרפתקאות משחקי הרעב" של פנטקטיקס. הנה עוד כמה פורטרטים, של דמויות "גנריות" שמסתובבות במחוז 12, ושל אפי וסינה הנוצצים מהקפיטול:

The Hunger Games Adventures - Portraits 2

The Hunger Games Adventures - Portraits 3

בנוסף לפורטרטים, אני עובדת לאחרונה על איורי סצנות שמוצגים בתחילת כל פרק במשחק ומראים טעימה ממה שקורה בו. הנה איורי השער לפרקים 2, 3, 4 ו-6:

The Hunger Games Adventures - Scene 2 - Gale

The Hunger Games Adventures - Scene 3 - Katniss

The Hunger Games Adventures - Scene 4- Prim

The Hunger Games Adventures - Scene 6 - Escape

העבודה על הסצנות האלה היתה מעניינת: הייתי צריכה לעבוד די מהר בשביל להספיק לתאריך העליה לאויר של כל פרק, אז ניסיתי טכניקות בשביל ליצור את המראה שחיפשתי באופן זריז, במיוחד ברקע. זה הביא לשימוש אקספרימנטלי במברשות מיוחדות שלא יוצא לי לשחק איתן הרבה, והוכיח לי שהן פנטסטיות ביצירת טקסטורות והפתעות מעניינות, שאחר כך אפשר ללטש ולעדן עם מברשות "סטנדרטיות" יותר.

בנוסף, אני רוצה לשבח את צוות פנטקטיקס – ובמקרה שלי במיוחד את אמיר לוטן, מנהל המוצר של המשחק, שעובד איתי צמוד על הארט על אף הבדלי השעות ביננו לבין ניו יורק. הוא יודע להסביר בדיוק מה הוא רוצה ומספק חומרי עזר, רפרנסים ודוגמאות מועילים להפליא, וחשוב מכך,  הוא גם מצליח להצביע על מה לא מוצא חן בעיניו בסקיצות ולכוון לתיקון כמו שצריך. זה אמנם קל יותר כשהלקוח נמצא עמוק בתחום ומבין את עולם הארט והמשחקים, אבל זה עדיין בכלל לא מובן מאליו, ועושה את העבודה שלי הרבה יותר פשוטה ונעימה. וזה בלי לדבר על הנוסטלגיה, כי אמיר היה העורך הראשי בויגיימס כשערן ואני התחלנו את וי בריבוע.

אביב

משחקי הרעב – מחוז 12

16 באפריל, 2012

"הרפתקאות משחקי הרעב", משחק הפייסבוק של חברת פנטקטיקס שמבוסס על הסרט של Lionsgate, באויר כבר יותר משבוע, והורשיתי להתחיל לטפטף קצת ארט שעשיתי עבורו. החלק שלי היה בעיקר בעיצוב ואיור דמויות, ועל שאר הארט (רקעים, חפצים, תלת מימד, ממשק) אחראים אמנים מוכשרים שעובדים עבור פנטקטיקס בארץ ובחו"ל.

התחלתי מקונספט למראה הכללי של דמות במשחק, ואז יצרתי עיצובים לראשים של כל הדמויות, לפי רפרנסים מהסרט. המראה הסופי של הדמויות שמסתובבות בעולם המשחק די שונה מהעיצוב המקורי, ובכל מקרה מכיוון שמדובר בקונספט-ארט, השאלה האם אוכל להציג אותו עדיין נבדקת.

אחרי שמיציתי את המראה של כל דמות לעיצוב ראש פשוט יחסית (הוא צריך להיות ברור על דמות קטנה שמסתובבת בעולם המשחק), עבדתי על פורטרטים בסגנון יותר painted, שיופיעו במשחק כשהשחקן נמצא באינטראקציה עם דמות אחרת, למשל כשהוא מקבל ממנה משימה. הנה ארבע הדמויות הראשונות שהשחקן פוגש במערכה הראשונה של המשחק: קטניס, פיטה, גייל ופרימרוז:

The Hunger Games Adventures: Portraits - Katniss, Peeta, Gale, Primrose

כל הארט במשחק היה צריך להיות מאושר ע"י פנטקטיקס (מן הסתם) וגם ע"י הסטודיו שאחראי על הסרט, אבל הפורטרטים של הדמויות הראשיות עברו גם את אישורם של השחקנים שמגלמים אותן, אז ג'ניפר לורנס, ג'וש האצ'רסון וחברים נוספים עברו על העבודות שלי בדרכן למשחק! קול, קול קול קול.

אפרופו אבק כוכבים: בהשקה של המשחק בהוליווד היו הדפסות גדולות ויפות של הפוסטר שציירתי (ראיתי אותן מאוחר יותר, בהשקה הישראלית). קשה לי לקחת קרדיט מלא על העבודה הזו, כי זה למעשה פיינטאובר: קיבלתי את הקומפוזיציה מוכנה, עם סמל העורבני החקיין וקטניס האמיתית בתנוחה הזו, ועבדתי מעליה בשביל להעביר את הפוסטר לסגנון הציור של המשחק, ואת קטניס לבת-דמותה הממוחשבת. זה עדיין מאוד מגניב לראות אותו כל פעם שאני פותחת את המשחק בפייסבוק.

The Hunger Games Adventures: Official Poster

המשחק מתעדכן בתוכן חדש כל הזמן, אז לכו לנסות אותו!

www.playthga.com

אביב

Prey for Nothing

2 באפריל, 2012

בין כל הפרוייקטים שאני עדיין לא יכולה לספר עליהם כלום, מדי פעם יש כאלה שהאנשים שמאחוריהם מוכנים – ואפילו שמחים – לתת לי לפרסם אותם בבלוג. אחד שכזה הוא איור לחולצה שהכנתי עבור להקת המטאל הישראלית Prey for Nothing. הקונספט הבסיסי היה דמות דואלית, חצויה, שתייצג במידת מה את שם האלבום החדש Against All Good and Evil, וההכוונה האמנותית היתה התקופה בשנות ה-90 בקומיקס, שכל הדמויות נעשו יותר אפלות, קשוחות ו-badassיות.

הנה התוצאה. לחובבי הז'אנר: ב-5/4 תהיה הופעה להשקת האלבום החדש במועדון הסאבליים בתל אביב. בטח בעמוד הפייסבוק של הלהקה אפשר ללמוד פרטים נוספים.

Prey for Nothing Tshirt - pencils Prey for Nothing Tshirt - ink

Prey for Nothing Tshirt - color

טויסמארט

4 במרץ, 2012

רוב העבודה שלי לאחרונה היתה על משחקים דיגיטליים, בעיקר לפייסבוק. אבל יצא לי לעבוד גם עם טויסמארט, חברה ישראלית שעושה משחקי לוח וקלפים. הם ביקשו ממני ארט לשני משחקים לקראת תערוכה שנתית באסן, גרמניה.

הבהרה: כל התמונות בפוסט שייכות לטויסמארט, ואין לעשות בהן שום שימוש.

קול. קול קול קול

הראשון הוא "ווקה", משחק חברתי לצעירים, בו צריך לעשות קולות בהתאם לקלף. ציירתי להם שלושה איורי "מאסטר" לקטגוריות השונות של הקולות, שמהם יכינו את כל הקלפים של הקטגוריה: בכל קלף אחת מהדמויות תהיה צבועה והשאר אפורות. תהליכי העבודה כאן די דומים לדברים שהראיתי בעבר, וכרגיל אני עובדת בפוטושופ לאורך כל הדרך.

1. סקיצה ראשונה – קומפוזיציה ופוזות

טויסמארט: ווקה - קלף חיות - סקיצה 1

2. אחרי הסקיצה הראשונה הבנתי שהם מחפשים דמויות עם קצת יותר אופי, ולא איורים "רגילים" של חיות.

טויסמארט: ווקה - קלף חיות - סקיצה 2

3. הסקיצה אושרה אחרי תיקונים קטנים, והמשכתי לאינק

טויסמארט: ווקה - קלף חיות - אינק

4. בין האינק לצבע הסופי יש בד"כ שלב של "פלאטינג" – מילוי הקו בצבע אחיד לפני שאני ממשיכה להצללות. אבל הפעם שכחתי לשמור עותק של השלב הזה, אז הנה הקלף הסופי.

טויסמארט: ווקה - קלף חיות

ושני קלפי המאסטר האחרים:

טויסמארט: ווקה - קלף חפצים
טויסמארט: ווקה - קלף אנשים

ולסיום, איור אריזת המשחק:

טויסמארט: ווקה - אריזה

מבוכים ודרקונים

המשחק השני, Mazy, הוא משחק של התאמת אריחים, בדומה ל-Carcassonne. גם כאן לא יצרתי את כל קלפי המשחק הסופיים, אלא הכנתי אוסף של אלמנטים שהלקוח יוכל לשלב וליצור אריחים בהתאם לצורך: רקעים, שמחולקים לים וליבשה במגוון צורות; אלמנטים "לקישוט" – חלק מהרקע, ללא תפקיד משחקי; חלקי דרכים וגשרים, בעזרתם השחקנים מחברים את אריחי המשחק; ודרקונים, שלהבנתי במקור היו אמורים להיות חלק מהמשחקיות, אבל בסוף נשארו כאלמנט עיצובי וסיפורי שמחבר הכל ביחד.

טויסמארט: מייזי - אריחים

וגם כאן, איור לאריזה:

טויסמארט: מייזי - אריזה

ניתן לראות עוד פרוייקט שעשיתי עבור טויסמארט לפני כשנה בגלריה שלי, למשחק בשם Elsewhere.

אביב

משחקי הרעב

1 במרץ, 2012

בחודשיים האחרונים עבדתי בין השאר על ארט למשחק הפייסבוק של פנטקטיקס שמבוסס על הסרט שמבוסס על הספר הראשון של "משחקי הרעב", טרילוגיה ל-young adults שמתרחשת בעולם עתידני דיסטופי ודי מעניין. פנטקטיקס עשו לפני כמה חודשים את המשחק של משימה בלתי אפשרית, ונראה שהם מבססים את עצמם כסטודיו משחקים שעובד עם אולפנים הוליוודיים גדולים על זכיונות גדולים, וזה מגניב לאללה.

אחד הדברים המתסכלים בעבודה על זכיון כזה הוא שאסור להראות שום דבר לאורך העבודה (ולפעמים גם לא הרבה אחרי סופה), אבל עכשיו פורסם באופן רשמי הפוסטר שעבדתי עליו, אז לזה ודאי אפשר לקשר: הפוסטר באתר MTV.

כשאפשר יהיה להראות דברים נוספים ו/או כשיצא המשחק כמובן אעדכן. ובלי קשר, אני ממש מחכה לראות את הסרט.

אביב

פוסט סדרתי

12 בפברואר, 2012

חודשיים וחצי לתוך הפרילנס ואני מרוצה להפליא, מלבד חשש ספציפי שבינתיים מתגשם: קשה לי מאוד להגדיר זמן שבו אני עובדת על פרוייקטים אישיים במקום עבודה ללקוחות, מה שהוביל בין השאר לשממה כאן בבלוג. תוך כמה שבועות בטח אוכל להתחיל להראות לפחות דברים מסוימים שעבדתי עליהם בזמן הזה, ובתקווה גם אכריח את עצמי לעבוד על דברים משלי, אבל בינתיים, כדי להפיג את השקט ולסלק את השיחים היבשים שמתגלגלים פה, הנה פוסט תחת קטגוריית "דיבורים", art not included.

מה שכן היה לי זמן אליו – בעיקר במהלך ארוחות, הפסקות קפה והשעות האלה שאני בעיקר בוהה במסך בלי יכולת נפשית או פיזית להרים את הוואקום – הוא צפיה במגוון סדרות שעלו על המסך האמריקאי לאחרונה (או שהתוודעתי אליהן רק לאחרונה). למתעניינים, הנה סקירה קצרה של דעותיי בנוגע אליהן. מי שכאן רק בשביל הציורים, יכול ללכת להסתכל בגלריה של פטריק בראון. הוא אחלה.

1. Alcatraz

בשנת 1963 אלקטרז נסגר באופן רשמי, וכל האסירים הורדו מהאי…אלא שזה לא מה שבאמת קרה. זה הרעיון הבסיסי מאחורי "אלקטרז", ובאופן מצער גם ציטוט די מדויק של הקריינות ברקע כתוביות הפתיחה, בקולו הפלאונתולוגי של סם ניל (כי הוא שיחק בפארק היורה; וכי הוא בן שישים וארבעה מיליון שנה). מסתבר שיום אחד כל האסירים והסוהרים נעלמו, ואיש אינו יודע לאן. חמישים שנה מאוחר יותר, הם מתחילים לחזור בכל מיני מקומות מפתיעים, וממשיכים לפשוע את אותם פשעים שהובילו אותם לאלקטרז מלכתחילה. בנוסף, משהו מסתורי גורם להם לעשות כל מיני דברים מסתוריים, וגורם לעורך לעבור לסצנה אחרת בדיוק כשמישהו שואל אותם "מי אמר לך לעשות את זה".  סם ניל מנהל צוות שכנראה חוקר את העניין כבר חמישים שנה ועדיין לא הגיע לשום מסקנה רלוונטית, ולמזלם הם מוצאים שוטרת שהיא במקרה נכדה של אחד האסירים, וצייר קומיקס שהוא במקרה גם פרופסור שכתב ספרים רבים על אלקטרז, וגם במקרה הוגו מ"אבודים" וכרגע פחות או יותר הסיבה היחידה לא להפסיק לראות את הסדרה, וגם זה רק מחסדי העבר. אם זה בטעות ישתפר אני אשמח, אבל כרגע זה מרגיש כמו סתם סדרת משטרה – ולא אחת מוצלחת במיוחד – עם קטעי מוזיקה דרמטית שג'יי-ג'יי אברמס שותל כדי שנחשוב שעומד לקרות משהו חשוב.

2. American Horror Story

אם הייתי צריכה להמר על יוצרים טלויזיוניים שיפיקו סדרת אימה מטרידה ומפתיעה, כנראה שהיוצרים של גלי לא היו הבחירה הראשונה שלי. אבל הם עשו את זה, והתוצאה…ובכן, קשה לתאר. אני עדיין לא יודעת מה אני חושבת על העונה הראשונה שנגמרה לפני כמה שבועות, כמו שלא הייתי בטוחה מה אני חושבת אחרי כל פרק ופרק, אבל זו בהחלט היתה חוויה שלא עוברים הרבה מול סדרת טלויזיה. תראו ותחליטו בעצמכם. רק למען השם, אל תראו את קטע הפתיחה לבד בחושך.

3. Black Mirror

מיני-סדרה בריטית בת 3 פרקים של כ-45 דקות, שכל פרק בה מספר סיפור שונה, על עולם אחר. הקשר ביניהם הוא יותר תמתי מעלילתי, כשהתמה היא "הביטו איזה עתיד דיסטופי מזעזע צפוי לנו". ראיתי רק את שני הפרקים הראשונים, ובינתיים ההתרשמות שלי די אדישה: הסיפורים גורמים לך להרהר בעתיד הדיסטופי המזעזע שצפוי לנו, אבל לא בצורה יותר מדי מעניינת, ולא עם דמויות או שחקנים שתפסו אותי. מצד שני, שמעתי די הרבה ביקורות נלהבות ממנה מהרשת החברתית הקרובה אליי, אז אולי אני פספסתי משהו.

4. The Finder

וולטר שרמן חזר מעירק עם נזק מוחי, שגורם לו להיות מצחיקול מוזר כזה (קרי: משוגע!!1), וגם עוזר לו למצוא כל דבר שמבקשים ממנו לחפש. אז עכשיו הוא מחפש דברים. והוא מצחיקול מוזר תוך כדי. אה, וג'ון (קינגפין) קופי מגרין מייל שם, הוא מנהל מסעדה בקצה העולם. זה כל מה שיש לי להגיד על הסדרה הזו אחרי 3 פרקים, ועדיין היא אחת מהפחות גרועות ברשימה.

5. The Firm

"הפירמה" אמורה להיות המשך של הספר "הפירמה" של ג'ון גרישם, ומבוסס על הספר "הפירמה" של ג'ון גרישם. שהוא רב-מכר. כנראה שהיוצרים קיוו שהניים-דרופינג הזה יספיק להם, כי מעבר לו אין פה כלום: עורך דין אמיץ יוצא עם משפחתו מתכנית להגנת עדים, ובמקרה לוקח איזה קייס שבלא ידיעתו חשוב להרבה אנשים בחלונות הגבוהים, שממהרים לרדוף אחריו. עלילת הדרמה-מתח-קונספירציה הזו רלוונטית בערך לחמש דקות הראשונות והאחרונות של כל פרק. אחריהן מגיעה הכתובית "לפני חודשיים", ואנחנו מבלים את רוב הפרק בדרמה משפטית די משעממת, עם דמויות לא משכנעות ותיקים לא מעניינים. איפה דילן מקדרמוט כשצריך אותו.

6. Grimm

שוטר צעיר, פיקח ובעל מגוון הבעות של קיאנו ריבס מגלה שהוא בן לשושלת גרים, שמסתבר שאחרי שסיימו לכתוב סיפורי אגדות עברו להלחם ביצורים מתוכן, שמסתובבים בינינו ומסתירים את זהותם האמיתית. בכל פרק אנחנו לומדים על יצור מופלא ומרושע חדש, דרך הספרים שהשאירה דודה גרים, ובעזרתו של איש-זאב מוזר אבל טוב לב. יכול להיות כאן פוטנציאל לסדרה כיפית בסגנון באפי, אבל כשכל הדמויות משעממות כמו הצד האחורי של בובת הקרטון של ספייק, הפוטנציאל הזה נמוג ביבבה חלושה של בלוט-באד. שככה יהיה לי טוב, יש לה כבר וויקי.

7. Leverage

ל-Leverage יש כבר ארבע עונות, אבל רק עכשיו גילינו אותה. היא סובבת חבורת גנבים מתוחכמים שהתקבצו יחד אחרי שלקוח עשיר דפק אותם באיזה ג'וב, ושמו להם למטרה לעזור לכל האנשים הקטנים שנדפקים ע"י המערכת ובעלי הממון. הדמויות נשלפו ברובן מתוך סט חלקי פלסטיק של סרטי עוקץ: ה-cat-burglar המוזרה, ה-pretty boy שנותן מכות (ולא אוהב אקדחים), ה-computer guy הליצן, הפתיינית מחליפת הזהויות והמנהיג הכריזמטי בעל העבר האפל. חלקן נשארות בתבנית ואפילו לא עושות אותה כמו שצריך (הפתיינית המתחפשת, למשל, נראית ונשמעת בדיוק אותו הדבר בכל זהות: מעצבנת), אבל חלקן מוצלחות והופכות את הסדרה מסתם One Case per Episode למשהו שדי נחמד לראות.

8. Once Upon a Time

ד"ר קמרון מ"האוס" מגלה בפתח ביתה ילד שמסרה לאימוץ לפני שנים, שמסביר לה שהיא צאצאית של שלגיה והנסיך, והיא חייבת לבוא איתו לעיירה בה גדל כי רק היא יכולה להציל את כל הדמויות מהאגדות, שקללת המכשפה הרעה מחקה את זכרונן ושלחה אותן לחיות בעולם שלנו. זה מטופש להפליא, אין שם אף דמות שבאמת אכפת לי מה קורה איתה, מה היתה בעולם האגדות או מה היא עושה בעולם האמיתי, רוברט קרלייל מביך את עצמו שם בכל פרק, ועדיין אני לא מצליחה להביא את עצמי להפסיק לראות אותה.

9. Shameless

Shameless האמריקאית מבוססת על הסדרה הבריטית שרצה כבר כמה עונות, והיא מתחילה עכשיו עונה שניה. היא עוקבת אחרי משפחה עניה עם אחד האבות הכי בזויים, פתטיים, נוראיים ומשעשעים בטלויזיה, ושישה ילדים שמגדלים את עצמם. דמויות מצוינות, יופי של שילוב בין הומור לדרמה, ותפקידים מצוינים של וויליאם ה. מייסי וג'ואן קיוזאק.

10. Smash

כנראה לאור ההצלחה של גלי, סמאש היא עוד סדרה מוזיקלית, אבל היא כבר סיימה את התיכון ומתמודדת עם חיי הבמה וההפקה בברודוויי. היה רק פרק אחד עכשיו, ובזמן שהעלילה והדמויות לא הפילו אותי, הקטעים מתוך מחזות הזמר היו די מרשימים וכיפיים, וקומודור "סטיב מקאפלינג" נורינגטון משחק בה כוריאוגרף. אז אני מתכוונת לתת לה הזדמנות.

11. Touch

ילד עם קשיי תקשורת קשים מקשקש מספרים במחברות שלו במשך 10 שנים, ורק בפרק הראשון של הסדרה אבא שלו מנסה להבין מה הם אומרים, ומגלה שהילד מצליח לחזות אירועים לפני שהם קורים. החרוז לא מכוון, זה רק צירוף מקרים. שודר רק פרק אחד בינתיים (הבא נזרק משום מה לאמצע מרץ), אבל הוא היה עשוי היטב ומסקרן מאוד, ומספרים שהאבא – אחד קיפר סאת'רלנד – עשה איזו סדרה מצליחה בעברו. נחכה למרץ.

12. וסרט אחד: כרוניקה בזמן אמת

תלמיד תיכון מתחיל לתעד את החיים שלו במצלמה; הוא ושני חברים מוצאים משהו שמעניק להם כוחות על, והסרט כולו הוא סוג של תיעוד מצולם של מה קורה להם (הבנתי שהז'אנר נקרא Found Footage). זה נשמע כמו פרוייקט המכשפה מבלייר, אבל זה בהחלט לא נופל לא לשעמום ולא לתחושת הורטיגו שלו, ולמעשה הוא אחד הסרטים הכי מוצלחים שראיתי לאחרונה. מאוד משכנע, עשוי היטב, עם שחקנים לא מוכרים אבל מוצלחים, והגימיק הצילומי עובד טוב, ולא מרגיש כמו גימיק. אגב, ראינו אותו חינם בזכות כרטיסים מהגרלה של עין הדג, אז שוב תודה!

ראיתם סדרות או סרטים מוצלחים לאחרונה? ספרו לי בתגובות, בקרוב נגמרת העונה של הכל!
אביב

Community-X – הסוף!

15 בינואר, 2012

הסאגה באה לסיומה…עם רקע!

Community-X: Final

למי שפספס את הפוסטים המקוריים:

Community-X: Cyclops Community-X: Jean Community-X: Wolverine Community-X: Shadowcat Community-X: Magneto Community-X: Nightcrawler Community-X: Storm Community-X: Abed Community-X: White Queen

כמובטח: הפתעה!

(תנו כמה שניות לטעינה; וכרגיל במקרים כאלה, תודה לאביתר אמתי על העזרה!)

אביב