פוסט אפו-אקלקטיקה

זה היה מן משחק מילים נוראי שמטרתו להבהיר שהפוסט הזה מכיל אוסף דברים שאינם קשורים אחד לשני. למען הנוחות, אפרט אותם לפי סדר הא-ב.

א
אוהל.

ב
זה בית.

ג
זה גיליתי שאין לי מה לומר ברוב האותיות, אז נעזוב את זה ונמשיך כמו בני אדם שאינם סובלים מסוג של OCD.

משחקים ונשים

לארה קרופט

את המשחקיה בטוח הזכרתי כאן כמה פעמים – זה פודקאסט בנושא משחקים, שבוחן בכל פרק נושא מסוים: מסע בזמן, משחקי הימורים, סייברפאנק, פירטים וכו'. הפעם הנושא הוא "נשים ומשחקים", והוזמנתי להשתתף בהקלטתו כ"מומחית לענייני משחקי תפקידים", יחד עם רוני בר ואלי גולד, מומחיות למשחקי לוח ומחשב/קונסולות, בהתאמה. לא הקשבתי עדיין לתוצאה – אני משאירה פודקאסטים לשעות הארוכות במשרד, אבל אתם מוזמנים להאזין ולספר – כאן או במשחקיה – מה חשבתם, וכמו כן, מה חשבתן.

משחקים ואנשים

אגב המשחקיה, אתמול היה המשחקיקון, אותו אירוע לחגיגות 100 פרקים שהזכרתי לפני פוסט בודד. הגעתי אחרי יום ארוך בעבודה עם מד אנרגיות באזורים המסוכנים של האדום, אבל אחרי חמש דקות מול מכשיר ה"קינקט" מצב הרוח שלי השתפר פלאים. קינקט הוא תוסף לאקס-בוקס שמשתמש בתנועות הגוף של השחקן לשליטה במשחק, והוא עובד לא רע בכלל, במיוחד יחסית למכשיר דומה מלפני כמה שנים, ה-EyeToy, שהיה מבטיח מאוד אבל אכזב בקליטה מאוד לא מספקת של השחקן שהובילה לחווית משחק מרגיזה. קפצתי, תפסתי בועות אנרגיה, התחמקתי ממכשולים וכבשתי (כמעט) את האינסטינקט לקפוץ באויר כשהדמות שלי על המסך התחילה לעוף; אז הבנתי שהמשחק מנסה לגרום לי לפעילות גופנית בעורמה, והלכתי מיד לחפש אל מי אפשר לשלוח טרוניות.

היו הרבה אנשים בכנס, ומבט זריז הראה שהיו גם הרבה נשים, שזה אחלה (ראו הסעיף הקודם). על אף שפספסתי את סבב הספיד-גיימינג הבנתי שהיו הרבה הדגמות של משחקי לוח מעניינים שבתקווה חשפו תחום חדש לאנשים שלא הכירו יותר ממונופול, ואחריו היו כמה משחקים ארוכים יותר. אורי ליפשיץ, שהריץ את אחד מהם, מספר.

משחקים והרצון להרוג את עצמך

יש משחקים שמגיעים עם סט חוקים כתוב מראש ומשוחקים ע"י מספר אנשים בהסכמתם המלאה של כולם. ואז יש את כריס.

ראיון עם הארטיסט

לפני קרוב למאתיים חמישים שנה (או שלושה חודשים, מה שבא קודם) Wandering Men Studios ערכו איתי ראיון במייל על שיטות העבודה שלי. זה משהו שהם עושים עם האמנים שלהם מדי פעם, וזה נחמד: תמיד כיף לקרוא איך אמנים עובדים, כמו שניתן להסיק מכל שתי התגובות לראיון הזה. הנה הלינק אם מעניין אתכם, אבל אני בספק אם אפשר ללמוד שם משהו שלא כתבתי כבר כאן.

בולשיט 1

בולשיט

לפן וטלר, צמד הקוסמים/פרפורמרים/קומיקאים/ספקנים, יש כבר כמה שנים תכנית בשם בולשיט, בה הם חושפים כל מיני סוגים של…איך לנסח את זה בצורה שלא תהווה עילה לתביעת דיבה…בולשיט. למשל, שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בתקשור עם המתים, רפואה אלטרנטיבית וחטיפות חייזרים. נמנעתי מלראות אותה במשך די הרבה זמן כי לא נמשכתי לאוירה הבוטה והאגרסיבית שחשבתי שתהיה בה, אבל עכשיו התחלתי את העונה הראשונה ואני מרוצה ממנה מאוד. פן וטלר – או רק פן, בעצם – מדברים בבוטות רק כשהיא ראויה, ורק אל או על האנשים שמגיע להם. הם מפגינים רגישות יפה ומדברים לעניין בכל הקשור לקרבנות של בולשיט כזה או אחר, בדרך כלל אנשים כמו כולם שפשוט לא ידעו למה הם נכנסים.

בולשיט 2

קמפיין 10:23

אני לא יודעת אם יש לפן וטלר פרק על הומאופתיה, אבל אם לא, היא היתה מתאימה היטב לתכנית. נראה שהומאופתיה נתפסת אצל הרבה אנשים כ"רפואה טבעית" – גריסה של צמח מרפא כזה או אחר, בלי "כימיקלים מזיקים". אם מתעלמים רגע מהכשלים שבתפיסה הזו, הומאופתיה היא אפילו לא זה. להכנת מרקחות הומאופתיות יש שני עקרונות: האחד הוא עקרון "דומה בדומה ירפא", שגורס שחומר שגורם לתופעה מסוימת בגוף, יעיל גם כדי לרפא את אותה תופעה (אם בצל גורם לדמעות, אז כדאי להשתמש במיץ בצל בשביל לעזור באלרגיות שגורמות לדמע, למשל). אין לעקרון הזה שום ביסוס מדעי ולדעתי הוא אפילו לא תואם להגיון הבריא, אבל זה לא מאוד משנה, כי העקרון השני הוא עקרון הדילול: המחשבה שככל שמדללים את החומר במים – לפעמים עד שלא נשארת אפילו מולקולה בודדת של חומר פעיל – ההשפעה שלו חזקה יותר. גם לזה אין שום ביסוס מדעי וזה מנוגד לכל מה שהעולם המדעי למד במאתיים השנים האחרונות בתחומי כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ועוד. טוב, גם אם למדע לא ברור לגמרי איך תופעה מסוימת מתרחשת היא עדיין יכולה להיות אמיתית, אבל במקרה של הומאופתיה זה לא קורה: מאות מחקרים נעשו עליה, וסקירה גורפת של כולם שנעשתה בשנים האחרונות באנגליה מצאה שאין שום הוכחות ליעילותן של תרופות הומאופתיות מעבר לאפקט הפלצבו. מיטשל וווב אומרים זאת היטב.

למה אני מספרת את כל זה? כי ביום שישי הבא (4/2) מתארגן אירוע "מנת יתר המונית", בה ספקנים יקחו תרופה או כדורי שינה הומאופתיים במנה שמוגדרת כמנת יתר מסוכנת. לא צריך לדאוג לנו: מכיוון שמרקחת הומאופתית לא מכילה שום דבר מעבר למים או סוכר (ממנו מכינים את הגלולות), מקסימום יהיו לנו כמה קלוריות עודפות בסוף האירוע. אם מעניין אותכם ללמוד עוד על הנושא או להשתתף באירוע, אתם מוזמנים לאתר הקמפיין המרשים שהוקם ע"י שפינוזה, אתר קהילת הספקנים בארץ. שימו לב למפה הקטנה בצד שמאל: אנחנו מצטרפים לספקנים בעוד הרבה מדינות בעולם שקיבלו השראה מאירוע דומה באנגליה בשנה שעברה וגם רוצים להעיר את משרד הבריאות/קופות החולים/הצרכנים במדינה שלהם.

המשך שבוע טוב ומלא בחומרים פעילים,
אביב

תגים: , , , ,

9 תגובות לפוסט "פוסט אפו-אקלקטיקה"

  1. Adam Goldstein הגיב:

    Be carefull with that overdose. There's always a chance homeopathy in not total crookery or someone in the factory missed the doses and you would be overdosing on water and sugar (sounds like the cockroach alien in Men in Black).
    Whatever.
    The interview with you was interesting but also…when I look at your works I don't see Joe Madureira, I don't see Matt Dixon or Ally Fell. I sure don't see Jason Chan. I do see a lot of Patricio Balanovski. When he was teaching you your work level skyrocketed. I remember it clearly even though it was years ago now (god we're old), I was so impressed…it's rare to see an artist improve so much so fast. I was surprised you don't count him amongst your inspirations.

  2. גיל הגיב:

    לגבי פן אנד טלר, לפעמים הם מקללים את האנשים הלא נכונים ומציגים אותם באור מגוחך שלא בצדק. למשל, באחת הפרקים הם קיללו את אל גור והסרט שלו על התחממות גלובלית וטענו שזה הכל בולשיט. זה נובע במידה רבה מהיותם ליברטיאנים מה שמשבש קצת את דעתם בנושאים מסוימים. בכלל, יש לו מעט אנשים רציונליים וספקנים שבנושא אחד מסוים מבטאים חוסר רציונליות משווע. ביל מאהר הוא דוגמא אחרת לזה כשהוא יוצא נגד חיסונים.

    • Aviv הגיב:

      אני מסכימה. ההמלצה שמופיעה כאן היתה אחרי שלושת הפרקים הראשונים, שם הם טפלו בנושאים שבאופן מדעי ומוחלט הם בולשיט. מאוחר יותר הם פונים לנושאים פחות ברורים ועם הרבה מקום לדעה אישית ופוליטיקה, ושם ההתנגחות שלהם בצד השני קצת יותר בעייתית.

  3. אלעד הגיב:

    הי אביב
    מדי פעם אני מגיע לכאן בעקבות לינק למדריך איור או קישור תמונה
    ועל זה תודה רבה!
    אני לומד המון מהאתר שלך ושל חסידי אומות ציור נוספים,

    ורק רציתי לציין בנוגע לפוסט שהומאופטיה היא בהחלט מסוג הדברים שמשונה להאמין שיש בהם משהו
    ומעולם לא טופלתי עי הומאופט . אבל במשפחה המורחבת שלי יש שני מקרים של טיפול שהצליחו בצורה די קיצונית.
    אישה מבוגרת שסבלה שנים מבעיות מעיים קשות והגבלות תזונה שביקור חד פעמי ושימוש בתרופות סלאש סוכריות שקיבלה ער לה מאוד. ואולי יותר מכך אחרי שנים של טיפולי הפרייה כושלים, ביקור אצל אותו הומאופט ושוב סוכריות ולדוד שלי יש 4 ילדים. לפני חודש הם נסעו לבקר אותו . ( הולנדי שמתגורר לעיתים בארץ)

    אני לא חושב שעכשיו יש להומאופטיה יותר נקודות אצלך וזו לא הכוונה
    רק שלפעמים אחרי שניסו רפואה רגילה אנשים צריכים לא להתייאש ולנסות דברים נוספים
    והסיבה לדעתי שיש פריחה כל כך גדולה של רפואה משלימה היא לא טיפשות אנושית בסיסית
    אלא פשוט שזה מצליח קצת יותר ממה שהיינו מוכנים להודות. ועוד משהו..יש כאן מעין פרדוקס בסיסי
    ומענין..האם באמת אנחנו זקוקים למחקר שיאשר היתכנות תופעה שכבר מתרחשת מול עינינו בכדי להאמין בקיומה?
    ואני לגמרי בעד סקפטיות למקרה שזה טושטש מעט 🙂
    המשיכי בעבודה הטובה,
    אלעד

    • Aviv הגיב:

      אני שמחה שאתה לומד ותודה על התגובה =)

      מעצם טבענו האנושי קל לנו הרבה יותר להאמין לסיפורים – במיוחד של אנשים שקרובים אלינו – מאשר לנתונים מספריים ויבשים. לסיפורים שהבאת קוראים ראיות אנקדוטליות, ועד כמה שהן עשויות להשמע משכנעות, הן לא דרך מדעית לקבוע נכונות של טענה מסוימת, כמו "הומאופתיה עובדת".

      יש לי קצת פחות בעיה עם שימוש ברפואה משלימה אחרי שבאמת אין שום דבר שהרפואה המודרנית הסטנדרטית יכולה לעשות, או לתופעות קלות שהיו חולפות עם או בלי טיפול. הבעיה היא שרפואה אלטרנטיבית לפעמים מציגה עצמה כשוות ערך לרפואה, מה שיכול להביא אנשים לבחור בטיפולים שלא עובדים, גם כשיש כאלה שיכולים לעזור להם. בהצטננות זה אולי לא נורא; בסרטן זה ממש לא בסדר.

      "האם אנחנו זקוקים למחקר שיאשר התכנות תופעה שמתרחשת מול עינינו" – בהחלט כן.
      המוח האנושי גרוע מאוד בלהבין תופעות באופן אובייקטיבי. קח לדוגמה את שני הסיפורים שהצגת בפסקה הראשונה: האינסטינקט הראשוני כשאתה שומע על שני מקרים מוצלחים כאלה הוא להניח שיש קשר מיידי בין טיפול הומאופתי לשיפור במצב, כי אנחנו רגילים ליצור תבניות וקשרים בין אירועים. אבל יכול להיות שהאירועים לא קשורים זה לזה (המצב השתפר במקרה באותו זמן כמו הטיפול), או שמשהו אחר בפניה להומאופת – ולא ה"סוכריות" – הביא לשיפור (מה שנקרא אפקט פלצבו). אתה גם לא לוקח בחשבון את כל המקרים של פניה להומאופתיה שלא עזרו בכלל.

      השיטה המדעית היא אוסף כלים שמאפשרים לנו לבחון טענות באופן אובייקטיבי, בלי נטיות שמקורן באמונות שלנו או בתפיסת המציאות ה"מעוותת" והסובייקטיבית שלנו. כשרוצים למצוא את ההסבר הנכון ביותר לתופעות פיזיות (בעולם הפיזי, כלומר), ואת הפתרון הנכון ביותר לבעיות פיזיות, משתמשים במדע.

  4. אלעד הגיב:

    שלום שוב,
    אני מסכים איתך לחלוטין במרבית הדברים ואדגיש שלא ניסיתי לקשר בין שני טיפולים מוצלחים ככל שיהיו אלו
    לקבלת אישור מדעי לתופעה, אבל חשוב שציינת זאת, ואני קורא את שכתבתי שוב ואכן לא מוצא לכך רמז… וכפי שציינתי : "…אחרי שניסו רפואה רגילה אנשים צריכים לא להתייאש ולנסות דברים נוספים…"
    ולא במקום , אלא בנוסף.

    "האם אנחנו זקוקים למחקר שיאשר התכנות תופעה שמתרחשת מול עינינו"
    פה אני מודה שקצת נסחפתי … 🙂 וסביר להניח שהדוגמא הבאה היתה יכולה להיות מוצלחת יותר הסברתית :
    אנשים רבים אכן נרפאים משיטות שבעיני המדע אין להן ביסוס כלל.
    ואם אני מכיר אישית אנשים לא מעטים שאחרי ייאושם מהרפואה הרגילה פנו להתנסויות משלימות ואכן מצאו מרפא.
    אני לא אמתין למחקר שיגיע יום אחד, או לא, ויחלוק עימי תוצאות שהן לא רלבנטיות בעיניי.
    אני כן מקווה שהמחקר בתחומים הנל יילך יותר ויותר לכיוון של איך זה עובד\ למה לא עובד לעיתים…

    אולי עכשיו אני ברור יותר..
    כיפאק למחקר, ולסקפטיות!.. 🙂 אבל בסופו של דבר אני מרגיש שאין שום דיון שהוא "הגיוני"\ מבוסס\ נקי
    ושדיעותינו והגיונותינו תמיד ינבעו מאמונות רגשות חוויות שגרות מתחת לפני השטח בדכ, או קרוב יותר, שלא לגמרי ברורים לנו..כאן האמונה שלי היא פשוטה – הכל יכול להיות…. גם שיטת הריפוי ההזויה ביותר…
    נאמר… ריפוי באמצעות דיגדוג.. ( הממ..אני כבר מגגל את זה..אולי יש לי כאן משהו מקורי.. 🙂 )
    כי כמה שהמחלות מגוונות ככה נראה לי טבעי לקבל שגם שיטות הריפוי יהיו..
    אוקיי אז בדקתי וכרגע נראה שיש חוסר רציני בשוק (וצורך אמיתי כמובן) למרפאת דגדוגים טובה.
    אז החלטתי להיענות לקריאה ומעכשיו יש. (ואנחנו לא מרפאים שפעת אבל מוכנים לנסות).
    עוד אין מקום (או לקוחות..) אבל היא תיראה בערך ככה : http://i56.tinypic.com/23mjyaa.jpg
    🙂
    לילה טוב
    אלעד

    • zipdrive הגיב:

      אלעד, הבאת שני סיפורים של אנשים ש"רופאו" על ידי הומיאופתיה. כמה סיפורים יש לך של אנשים שלא רופאו? כמה זה בגלל שאנשים פשוט לא מספרים על מה שלא עובד?
      להגיד "המחלות מגוונות ולכן גם הריפוי צריך להיות מגוון" זו אמירה שלא קשורה ל"רפואה אלטרנטיבית". תחשוב לרגע על הגיוון שיש ברפואה: אנטיביוטיקה, חיסונים, סריקות, הקרנות, ניתוחים סגורים ופתוחים, תרכובות תרופות במגוון עצום, דיאליזה, משחות, השתלות, כימותרפיה, סטרואידים ועוד ועוד.

      אתה גם מתייחס ל"מחקר" בתור איזה משהו זר ומוזר ששונה מה"עובדות" שאתה מציין ממקרים שאתה מכיר. מחקר זה בסה"כ לקחת מקרים כמו שסיפרת, לדקדק בפרטים שלהם, לאסוף רבים כאלה ולשלוט את הגורמים השונים בהם, בסמיות כפולה אם אפשר.

  5. אלעד הגיב:

    ודאי שיש אנשים שלא נרפאו. ממש כמו ברפואה רגילה.. . כמות האנשים שטופלו ברפואה רגילה
    ומתו כי דרכה לא צלחה גדולה מאוד וגלויה לעין וממשיכה להתרחש גם ברגע זה. ועדיין זה לא גורם לי לפקפק בה באופן כולל, אלא להבין שחולי וריפוי הינם תופעות מורכבות ביותר. ולא קיימת דרך אחת לריפוי. לא משלימה ולא שמרנית.
    וחולה צריך לנסות במקביל עד שימצא. הריפוי הוא סוג של חיפוש.
    אגב הדרך היחידה ששמעתי כי כבר הוכחה מחקרית כדרך יעילה היא דיקור סיני. שיטה שמבוססת על תעלות אנרגיה תוך גופיות שבינן לבין מדע קשר קלוש. הדרך לא נחקרה ולא מובנת פשוט כי אין למדע כלים לחקור את הדרך. המושגים והשפה מחוץ לגבולות תפיסת המדע כרגעץ אבל תוצאות ריפוי קל יותר לבדוק.
    ועוד הערה אחרונה , עם כל הכבוד למחקר המדעי קפדן והקר. מאחוריו עומדים אנשים כמוני וכמוך שלהם מערכת אמונות שמשפיעה מאוד על המחקר על ניתוח התוצאות (שזה החלק היצירתי) על הביקורת שמתקבלת לאחר שהושלם ובעיקר על אם בכלל יהיה מחקר. ישנם תחומים רחבים שהמדע לא זכה להכיר. ואני מכיר אישית פשוט כי התענינתי וזכיתי להכיר את האנשים הנכונים. חקרתי אותם בעצמי מתוך התנסות מרובת שנים ומצאתי בהם אמת. למדע הם עדיין שקופים. ואני לא מצטער על זה. שיישאר כך. החקירה בתחומים מסויימים צריכה ויכולה להיות רק אישית, פנימית, ובהתנסות ישירה.

כתיבת תגובה