Englishפרסמתי באחד הפוסטים האחרונים סקיצה לקנטאור מסוגנן, כחלק מאתגר super stylized שרץ ב-ConceptArt.org. הרעיון של האתגר הוא לקחת את הדמות או היצור של החודש, וליצור גרסה מסוגננת שלו, כש"סגנוּן" הוא מבחינתי האמנות של תמצות אובייקט לכדי הפיצ'רים המאפיינים אותו, כדי שאנימטור (למשל) יוכל לקחת את העיצוב ולתת לו תנועה ואופי באנימציה. לדוגמה: זה עכבר, וזה עכבר מסוגנן.
לאורך כמה סיבובים טובים ההגדרה הזו היתה מוסכמת על המשתתפים והמנהלים, והגיעו מהאתגר הזה כמה עיצובים משגעים. לאחרונה החוקים והביקורת קצת התרופפו, המושג "סגנוּן" כבר לא ממש מוקפד, ומ-Super Stylized Cyclops (למשל) זה נעשה "ציירו ציקלופ, איך שבא לכם", וברגע שירד הדגש מסגנון הדמות, הוא עבר ל"מי יכול לחשוב על הדרך הכי מקורית למתוח את המושג "ציקלופ" עד הקצה". מתוך העבודות שהוגשו לאתגר, יש לפחות שלוש שפספסו לגמרי את רעיון ה-stylized, ודי הרבה שמציגות רעיון מקורי, מחוכם או מצחיק, אבל לא ממש ניכרת בהן השקעה בעיצוב הדמות עצמה.
מה שאותי מבאס הוא לאו דוקא העובדה שכמה יוצרים לא הבינו את מהות האתגר, אלא שהתגובות והניקוד של המצביעים מעודדות את זה. הציור המנצח לפי בחירת הקהל הוא דלת עם אישון בעינית וקילופים בצורת שיניים. זה ציור מאוד נחמד, באמת, ואחלה רעיון, אבל בחייאת – איפה זה ואיפה "ציקלופ"? בעיניי זה למצוא דרך להתרחק כמה שאפשר ממהות האתגר תוך שמירה על חוט דק של הקשר לנושא (כדי שלא יפסלו את העבודה), ולקבל על זה את מלוא הנקודות. לא יודעת, אולי זו קטנוניות, קנאה או התקבעות לחוקים מצדי, אבל אידיאלית, באתגר לסגנוּן דמות, הייתי רוצה לראות אנשים מקבלים קרדיט על המאמצים שהם השקיעו בלסגנן את הדמות.
אני מעלה את זה גם כי זה הציק לי היום במיוחד (שני אתגרי עיצוב דמויות ב-CA שהעבודות המובילות בהן נטולות עיצוב דמות כמעט לחלוטין), וגם כי לפעמים אפשר לראות ניצנים לזה באתגר שלנו.
אני לא חושבת שהיוצרים מזלזלים בפן הויזואלי – להיפך, יש כאן אחלה אמנים עם הרבה סגנונות ואפשר לראות השקעה של כולם, בעליות וירידות של לחץ זמן, עניין בנושא השבוע וכו'. מה שלי אישית קצת מציק זה להעלות פוסט עם 10-12 עבודות מעולות עם 10-12 יוצרים שהשקיעו, ולראות ש-80% מהתגובות מתייחסות רק לאיזו עבודה אחת או שתיים, וכולן בסגנון "וואי, איזה רעיון מגניב!". נכון, זה אחלה רעיון, אבל מה עם הביצוע? ובאותה נשימה, מה עם הביצוע של שאר העבודות באתגר? אני חושבת שלשם כך התכנסנו כאן – לחלוק, להתאמן ולשפר ביצועים באיור.
פטרי גם מרגיש כמוני, ובמקום שיכתוב את זה כתגובה לאתגר האחרון, ביקשתי לצטט אותו בפוסט הזה:
"אני שמח לראות שכמות המשתתפים גדולה וגדלה, והאיכות של העבודות טובה.
הייתי רוצה להגיד מילה או שתיים על האתגרים הללו שלנו (שלא נוגעים לסיבוב האחרון בשום צורה, או לשום עבודה ספציפית, ויותר פונה לקהל המגיבים…)
המילה "אתגר" במקרה הזה לא באה לתאר את השחזת הלהבים הקופירייטריים שלכם.
אנחנו פה בראש ובראשונה בכדי "לאתגר" את היכולת היצירתית/ויזואלית שלנו/שלכם.
פיתוח הכלים הללו והבאתם לכדי שלמות- כמו טכניקה, פרספקטיבה, קומפוזיציה, צבע, קו, אנטומיה, תאורה, גרפיקה – זו המטרה האמיתית כאן. הדגש המאומץ מדי להביא אותה בעבודה "שנונה/מצחיקה/פוליטית/מבריקה", על חשבון איור שהוא 'נכון' ומושקע קצת יותר בכל פעם, הוא קצת counterproductive במהות שלו כאן.
לו חיפשנו "רעיון" שיענה על הטופיק באופן "מקורי/הפוך על הפוך/שנון לאללה", יכולנו כבר להריץ את "אתגר הסיפור הקצר/פסקת השבוע" ולשכוח מויז'ואל לגמרי. אין כאן זוכים, פרסים, או מקום ראשון,שני, שלישי. "רעיון טוב" הוא עניין מבורך, כן. אבל לא עניין שבהכרח. ביצוע טוב ל"רעיון" הוא מטרת האתגר."
ודאי שאני לא יכולה להגיד לכם איך להגיב או איך להתייחס לאתגר כיוצרים וכצופים. רק רציתי לפרוק קצת מהלב ואולי לזרוק כמה נקודות למחשבה. בהזדמנות זו ראוי גם להודות למי מכם שכן לוקחים את הזמן ועוזרים לכולנו עם ביקורת בונה – תודה רבה, ממני אישית ואני בטוחה שגם משאר המשתתפים.
תודה שקראתם,
אביב
כל מילה בסלע. נהניתי מאד מהקריאה.
הומר.
אביב, את פשוט מותק
אני אמנם לא השתתפתי השבוע באתגר, אבל בכל זאת באתי לראות
אני מודה שכמשתתפת חדשה אני פשוט מרגישה לא בנוח להגיב לעבודות שנראות לי פחות טובות
אני מעדיפה להחמיא ולא לבקר
כי מנסיוני, רוב היוצרים לא באמת מחפשים בקורת אמיתית אלא מחמאות
אם במקרה הזה אני טועה, זה מאד משמח אותי לגלות, כי בד"כ יש לי מה להגיד ואני מצנזרת…
רחל – לדעתי זה חבל שאת מצנזרת. אני מעלה עבודות הרבה פעמים לאתגרים, ואני בהחלט מחפש גם ביקורת=)
ביקורת טובה זה דבר שמאד עוזר להשתפר והכל, אז אל תרגישי שלא בנוח – אם יש לך משהו לתרום… אז אל תהססי=)
מאור.
גם לי אין מושג למה חתמתי למעלה כ"הומר".
מסכים אם כל מילה שנכתבה. אני זוכר שהיה אתגר לציור דינוזאור טורף ב-.ConceptArt.org ומשום מה זכה הציור שהיה הכי מפורט וריאליסטי. זאת לא הייתה מטרת האתגר.
אני מקווה שאני מבין נכון את ההגדרה של "סיגנון", ואם לא אשמח אם מישהו יעזור בנושא.
אני אישית לא נוטה להעביר ביקורת כי אני לא טוב בזה במיוחד.
אני כן מעריך ביקורת ואני קורא את כל הביקורות תמיד, ולא רק את הביקורות שמכוונות אליי. זה מאוד מרשים אותי כל פעם מחדש לראות ביקורות מפורטות על כל העבודות. לא יודע אם אני מסוגל לעשות את זה, אבל אני יכול לנסות.
רחל ושוז – תודה, אתן לגמרי לגמרי צודקות.
אמ, כמובן, הגבתי בפוסט הלא נכון. סליחה….
אור שלום,
אני ממליץ להוסיף בכל הגדרה של נושא לאתגר פיסקא קצרה שמסבירה שהאתגר הוא ביצוע הנושא ולא חידוש של רעיון ופרשנות מקורית.
לגבי ביקורות – רחל, כמי שחוה את לימודי העיצוב מיד שניה (אשתי למדה בשנקר, אני לא) אני מסכים עם תחשושותייך לחלוטין. רוב האנשים לא מקבלים בהבנה ביקורת, גם כשכל כוונותיך טובות וטהורות. מצד שני, ביקורת בונה היא כלי לשיפור. אני מעדיף להעביר את המסרים הללו בצורת דוגמאות – עשינו ככה, ואז שיפרנו ככה.
חוצמזה, בתור מי שאינו איש מקצוע בתחום הגרפי – אני מאוד נהנה.
גם מהפרשנויות לנושאים וגם מהביצועים.
תודה לכם על שאתם חולקים את כשרונותיכם עם הגולשים.
סלע.
אביב ופטרי – אני איתכם.
אני בתור אחד לא מצייר -אלא רק נכנס להתמוסס מול המסך ולהבין שיש יוצרים עילאיים בארצנו, לפעמים קצת לוחש לאוזני שלי "נחמד, וכולם יאהבו את זה, אבל לא בגלל איכות הציור לאו דווקא -אלא בגלל הרעיון המשעשע" – בעוד אביב שלנו, ובדר"כ ממה שראיתי פטרי (אם כי את אתגר הקוף המעופף שלו פחות אהבתי מהאחרים – הוא אולי אחד היוצרים המוכשרים ביותר שיצא לי לראות עבודות שלו EVER) – נשארים מסורתיים, ולוקחים את האתגר כעבודה אומנותית על הפרשנות המשתמעת שלה, ולא תסבוכת רעיונית שהיא מעניינת ומשעשעת, אבל אולי מקומה לאו דווקא פרשנות יחודית – אלא פשוט 'לתת בראש' – במלוא מובנו של המונח המקובל והמשתמע, ללא התחכמויות.
העבודה הרעיונית-מסורתית של אביב ופטרי היא הסיבה שאני חוזר לכאן כל הזמן להסתכל. ואני בכלל לא מצייר, אני סתם מסתכל.