ארכיון פוסטים מהקטגוריה "וי בריבוע"

עלילות עלילון, חלק ב'

יום ראשון, 11 בינואר, 2015

בעוד כשבוע יעלה עד ארבעה שחקנים, הקומיקס החדש של ערן אבירם ושלי, ואנחנו מנצלים את הימים שנותרו להרהורים בעבר, בהווה ובדרך שביניהם. ערן כתב בבלוגו טקטיקה על איך הגענו בעצם ליצור את הוובקומיקס הזה, והעלה זכרונות מימים עברו. עכשיו תורי!

רוצה לעשות וובקומיקס?

שיתוף הפעולה היצירתי הראשון של ערן ושלי היה וי בריבוע, וובקומיקס שרץ באתר משחקי המחשב ויגיימס. הייתי בחודש האחרון של השירות הצבאי כשערן ואמיר לוטן, העורך הראשי דאז של ויגיימס (ולימים הארט דירקטור שלי בעבודה על משחק הפייסבוק של משחקי הרעב), פנו אליי עם ההצעה, וכמאיירת גיימרית צעירה לא יכולתי שלא להסכים. באמת. הכוחות שממעל היו מחסלים אותי בו במקום אם הייתי אומרת "לצייר קומיקס גיקי? באתר גדול ומוכר? בתשלום? לצד חברי הטוב? עם חופש אמנותי די מוחלט? לא תודה! לא הקומיקסאית הזו."

ואכן היה לנו חופש יצירתי, שהלך וגדל ככל שהקומיקס צבר ותק. אחת הפעמים הבודדות שאני זוכרת שהעורך הראשי הטיל וטו היתה בסטריפ הראשון שאי פעם ציירתי, שעולה כאן לרשת בפעם הראשונה:

וי בריבוע - הסטריפ שלא עלה

הוא לא התלהב מסגנון הצביעה לסטריפ הזה, ולקומיקס באופן כללי. מאוחר יותר קיבלתי ממנו אימייל עם הכותרת "יופי של צביעה", שורת הטקסט "אנחנו יכולים לעשות כזה?", ושני קבצים מצורפים של סטריפים מהממים ביופיים מהוובקומיקס המצליח Penny Arcade. בראש חשבתי "אין שום סיכוי שבעולם", למייל הגבתי "ננסה", והסטריפ הבא – והראשון שהתפרסם, עד כמה שזה נראה מוזר – יצא ככה:

וי בריבוע - הסטריפ הראשון
[הסטריפ המלא]

לא בדיוק העבודה המהוקצעת והחיננית של מייק קרהוליק, אבל הי, גם הוא התחיל איפשהו.

הדמויות

בערך חודש וחצי אחרי שהתחיל הקומיקס היתה לנו בדיחה שדרשה שתי דמויות גנריות של גיימרים, ובלי שידענו נוצרו הדמויות הראשיות שלנו.

וי בריבוע - ההופעה הראשונה של הדמויות

די מהר החבר'ה התחילו להופיע בכל בדיחה שעסקה בגיימרים ופיתחו אישיות. אחרי כמה חודשים אחד מהם אפילו כיכב בנסיון הראשון שלנו להכניס עלילה מתמשכת על פני כמה סטריפים, ובסוף השנה הראשונה הם כבר נראו שונים מאוד מההופעה הראשונה והחפוזה שלהם.

וי בריבוע - איך הדמויות השתנו

כשיכולנו להעלות קומיקס כזה, היה ברור שירון ורועי (על שם חברים משותפים) הם דמויות ראשיות.

הסיפור

רוב הסטריפים בוי בריבוע (שם שהגיע כשנהיה ברור שהקומיקס עומד בפני עצמו והוא כבר לא רק "הקומיקס של ויגיימס") היו בדיחות שעמדו בפני עצמן, אבל לאט לאט נוצרו בדיחות רצות וממים שהפכו לחלק מחיי הדמויות, כמו הדיסקומבבולטור שהלך וקרם עור וגידים, או יוליה שהופיעה בפעם הראשונה כבדרך אגב, ואז הצטרפה לקאסט באופן די קבוע ואפילו הדוק.

וי בריבוע - דיסקומבבולטור

פה ושם העזנו והתחלנו ברצפים של כמה סטריפים שממש בונים עלילה מתפתחת, למשל כשירון התחיל את קמפיין השיווק של הדיסקומבבולטור ודמות חדשה כמעט הצטרפה לקאסט בעקבותיו. קיבלנו את התחושה שהקוראים לא מתים על קווי העלילה האלה, והבא שניסינו, מופרך אפילו בסטנדרטים של וי בריבוע, היה כנראה קפיצת הכריש (או התנין) של הקומיקס. אבל הי, לפחות היינו מודעים לזה.

וי בריבוע - התמסח שתום העין

היה שלום, וי בריבוע

וי בריבוע נגמר בגלל חוסר זמן ואנרגיות, אבל בחיי, גם היום אני עדיין משועשעת מכמה מהדברים שעשינו, ואם אנשים היום עדיין זועקים "זה זז כשמזיזים אותו!" בתגובות פייסבוק, כנראה ששעשענו עוד כמה. 

חלק מהסטריפים אפילו עשו סבבים באינטרנט ועדיין צצים מדי פעם, גורמים לנו לסטור לעצמנו מנטלית על שלא הטמענו שורת זכויות יוצרים או לינק בכל קבצי הקומיקס – אחד הלקחים שלקחנו איתנו ל"עד ארבעה שחקנים".

וי בריבוע - You are not prepared

מעט על הארט

הסטריפים הראשונים של וי בריבוע צוירו ביד ונסרקו לפוטושופ, כמו בימי הביניים. די מהר עברתי מציור הסטריפ במלואו ובפירוט בעפרון לסקיצות יותר חפוזות, ועד לקשקוש מהיר של אלמנטים והרכבתם בסדר הנכון כבר בפוטושופ.

וי בריבוע - סקיצה לסטריפ שלא עלה מעולם וי בריבוע - סקיצה בעפרון וי בריבוע - סקיצה בעפרון

זכרתי שדי מהר זנחתי את העפרונות ועברתי לסקיצות דיגיטליות, אבל כשחיפשתי שלבי עבודה בקבצי וי בריבוע ישנים התפלאתי לגלות שרוב הסקיצות שלי לא היו יותר מורכבות ממשהו כזה:

וי בריבוע - סקיצה דיגיטלית
[לסטריפ המלא]

לקראת הסוף הן נהיו קצת יותר מפורטות, כנראה כי רציתי לשמור על קונסיסטנטיות במראה הדמויות הקבועות:

וי בריבוע - סקיצה דיגיטלית

אבל נראה שבאופן כללי סמכתי הרבה יותר על כישורי האינק החופשי שלי מכפי שאני עושה היום, כי הנה סקיצה לעומת ארט סופי של מתנה שציירתי ליום הולדת של חברה טובה לפני כמה חודשים:

דרוגו

אולי גילי המופלג גרם לי להיות זהירה ופחדנית יותר עם דיו (שהוא דיגיטלי ואפשר למחוק ולשנות אותו כמה שרוצים, כן?), או פרפקציוניסטית מדי בשביל להמשיך ישר לקו הסופי בלי לקבל אישור על הסקיצה מהארט דירקטור בראש. אולי יכול להיות מעניין לנסות לחזור לעבודת דיו ישר על קשקושים בלתי ברורים.

זה בהחלט משהו לחשוב עליו בעבודה על הקומיקס החדש, שעליו אדבר סוף סוף בפוסט הבא.

אביב

היתכן וובקומיקס חדש מיוצרי "וי בריבוע"?..התשובה בפנים!

יום שני, 20 באוקטובר, 2014

בתור אחת מיוצרי "וי בריבוע", קומיקס הרשת שרץ באתר ויגיימס במשך כשנתיים, צבר קהל מעריצים לא קטן ואף טבע מטבעות לשון שהפכו לחלק אינטגרלי מהשפה העברית (בערך), אני יכולה לומר:

…אולי!

למעשה, זה תלוי בכם.

וי בריבוע

נותרו עוד שישה ימים לקמפיין מימון ההמונים של הפודקאסט "על כתפי גמדים". גולת הכותרת שלו – מרתון משחק התפקידים "צריח הברקת" – עבר בהצלחה ואפשר לצפות בכל 12 השעות שלו כאן, אבל עדיין מתווספות תמורות מגניבות בעבור ההשקעה, ואף פורסם יעד בונוס חדש: אם הקמפיין יגיע ל-10,000 ש"ח, ערן אבירם ואני נתחיל לעבוד על וובקומיקס חדש שפונה לקהל שחקני תפקידים וגיימרים בכלל. וובקומיקס! חדש! שפונה!

אם אהבתם את וי בריבוע ואתם רוצים לראות משהו חדש זז כשמזיזים אותו, אם אתם חובבים וובקומיקס, משחקי תפקידים, יצירה ישראלית, איורים שלי, כתיבה של ערן או דברים מצחיקים באופן כללי, הכנסו למימונה ועשו את הדבר הנכון.

אביב

 

וי בריבוע – עכשיו באינטרנט הקרוב לביתכם

יום שבת, 21 במאי, 2011

וי בריבוע

לפני יותר שנים משאני רוצה לומר, ערן ואני הרצנו וובקומיקס באתר המשחקים ויגיימס. "וי בריבוע" התחיל לדשדש לקראת סוף 2007, ואחרי הפסקה ארוכה העלינו את הפרק האחרון ביוני 2008 (אם תדפדפו בבלוג לשנים האלה תוכלו לקרוא פוסטים בנושא. פעם זה היה הבלוג של וי בריבוע!). הקומיקס היה זמין למי שידע לחפש אותו בעמודים חבויים של ויגיימס במשך כמה שנים, אבל לאחרונה גילינו שעקב שינויים בשרתי האתר, גם העקבות האלה נעלמו.

בעקבות מספר בקשות, ובגלל שלאינטרנט כולו מגיע לחזות בפלא, כל הסטריפים של וי בריבוע הועלו מחדש וניתן לעיין בהם כאן:

וי בריבוע

אם המילה "דיסקומבבולטור" לא אומרת לכם כלום, אתם מוזמנים להתחיל מהסטריפ הראשון; אם הייתם מקוראי הקומיקס הקבועים, הנה הזדמנות נהדרת להעלות זכרונות. תרגישו חופשיים להשאיר תגובות, ואם אתם מגלים בעיות באתר, ספרו לי כאן.

תודה לכל מי שהביע תמיכה ורצון לראות את וי בריבוע שוב, ובמיוחד לדורי, שעזר לי עם כמה סטריפים אבודים.

מהמגירה

יום ראשון, 8 ביוני, 2008

כמובטח בפוסט הקודם, הנה לפניכם הסטריפ הראשון של וי בריבוע שלא פורסם מעולם:


(לחצו להגדלה)

זה אחד הסטריפים הספורים (אם לא היחיד) שיש להם סקיצה מלאה בעפרון.


(לחצו להגדלה)

והוא דוגמה מצוינת למשהו שנראה אחלה בעפרון ונדפק לחלוטין עם עבודת צבע גרועה.

עוד הפתעות:

סקיצות לההוא הפרסי, זאתי עם המצלמה והיצור עם הגוגלז שהייתי צריכה להראות לאמיר, עורך ויגיימס דאז, בשביל לקבל את הג'וב:


(לחצו להגדלה)

סטריפ ששמרנו ליום שלא יהיה לנו מה להעלות ובמקרה ג'אק, דקסטר, ראצ'ט או קלאנק יהיו בחדשות באותו שבוע (איכשהו זה לא קרה מעולם):


(נו, אתם יודעים)

ואתם יודעים מה, חשבתי שאפרסם אפילו את הסטריפ הגנוז הידוע לשמצה, אבל עכשיו הסתכלתי עליו שוב ובאמת שאין שום סיבה להוכיח שדבר כזה התקיים, על אחת כמה וכמה כשאני אחראית לקיום שלו. קראו לו מעתה סטריפנשטיין.

קידה אחרונה

יום רביעי, 4 ביוני, 2008

קונסולה החתולה

אפתח בהתנצלות.
וי בריבוע נעלם בלי הודעה מוקדמת ובצורה שלא כיבדה את השנתיים+ בהן הוא רץ ועל כך צר לי מאוד. במשך די הרבה זמן קיווינו ש-any day now אנחנו חוזרים וממשיכים כרגיל אז לא מיהרנו לצאת בהצהרות, אלא שבחלוף הימים השיבה המיוחלת הלכה ונעשתה פחות ופחות סבירה. המציאות המצערת היא שאחרי תשע שעות עבודה + שעתיים פלוס מינוס באוטובוסים, לחזור הביתה ולהמשיך לעבוד זה הדבר האחרון שבא לי לעשות. אז אחרי שישה חודשים של דממת אלחוט, אנחנו חוזרים לקידה אחרונה עם סטריפ #206 ולסיכום נוסטלגי של פרוייקט וי בריבוע.

הקומיקס התחיל כהתנסות חדשה והזדמנות פז בשבילי כיוצרת, ויחד עם ארינאה ודדליין, הוא אחד הפרוייקטים שאני הכי גאה בהם. פיתחתי סגנון, התאמנתי בטכניקה, שיפרתי את עבודת הצבע שלי וחשוב ומעניין מכל – יצרתי עם ערן קאסט דמויות שהתחיל כמעט באקראי אבל התפתח והתעגל כל כך, עד שהיום אנחנו לא צריכים לחשוב מה ירון או רועי יעשו בפאנל הבא – הם עושים את זה בעצמם.

ההתחלה
וי בריבוע יצא לדרך ללא שם ובקונספט המורכב "מה מצחיק במשחקי מחשב ואם אפשר שיהיה גם ישראלי ואיזה מגניב אם נוכל להכניס גם דברים מהחדשות ולא להעתיק משאר הוובקומיקס ושיהיה ממש יפה". הסטריפ הראשון שציירתי (מבטיחה להראות אם אמצא אותו בבית) לא פורסם מעולם ולמעשה נפסל ע"י עורך ויגיימס דאז מסיבות סגנון וצביעה, או במילותיו: "את יכולה לעשות את זה יותר כמו פני ארקייד?". הסטריפ הראשון שפורסם כנראה היה יותר בכיוון, אם כי אני שמחה ששני עדכונים בשבוע נתנו לנו הזדמנות לשפר את הרושם הראשוני ("אהההה כאילו הדרגה בצה"ל זה כמו הדרגה ב-WoW חחחחחחחח!!1 לא כל כך מצחיק"), הזדמנות שהגיעה די מהר עם מריו ומיקרוסופט, סטריפ שעד היום הוא לדעתי אחד המוצלחים שעשינו.

ההומור
ההתחלה היתה שילוב של טוויסט הומוריסטי על משחקים מוכרים והצצה לחדשות גיימינג, אבל די מהר הרחבנו את היריעה והרשינו לעצמנו לגעת בסרטים, להקדיש מחוות ליוצרים אהובים, לתת טאץ' ישראלי, להכניס בדיחות אישיות ולטחון אותן עד דק.

היו לנו בדיחות ששאבו מתרבות פופולרית ומקומית, ושהתבססו על מציאות ישראלית שרק אנחנו נבין. היו לנו סטריפים במיטב הסאטירה מצד אחד ומשחקי מילים דביליים מצד שני. ערן אפילו הצליח לדחוף פילוסופיה לאחד מהם. הבדיחה החוזרת שלנו (שהרבה פעמים נלחמנו עם עצמנו שלא להשתמש בה יתר על המידה) באה לדעתי בדיוק במינון ובתזמון הנכונים והיתה חביבה עליי במיוחד (מעט ציור, הרבה זיבולי שכל).

האמנות
אגב מעט ציור, ספורים הם הסטריפים של וי בריבוע שאין בהם שימוש ב-Ctrl+C + Ctrl+V. אני מודה, כשהסטוריטלינג לא דורש שינוי פוזה או זווית (ובמיוחד כשהסטטיות תורמת לבדיחה), אני מרשה לעצמי לשכפל את אותו הפאנל, לפעמים בהגזמה. יש אמנים שמאמינים בעבודה ידנית, בציור מחדש כדי לשמור על תחושה חיה ודינמית וארטיסטיק אינטגריטי וכן הלאה. אני מאמינה ביותר מארבע שעות שינה אחרי שאני מסיימת את הסטריפ. עם זאת, כדי לשמור על וי בריבוע מעניין (גם בשביל הקוראים אבל בעיקר בשבילי) מדי פעם פניתי לכיוון קצת שונה מהרגיל, בין אם מינימליסטי או ריאליסטי יותר. היו סטריפים שנהניתי להכניס אליהם כל מיני אלמנטים ויזואלים שחביבים עליי אישית, רק כדי שיהיה קצת יותר מעניין לצייר אותם (אחת הסיבות ש-WoW כיכב כל כך הרבה בוי בריבוע). אבל עם כל החידושים הסגנוניים שלי, על הברקה אחת לא הצלחתי להתעלות.

הדמויות
אמרתי עוד קודם שההישג המשמעותי ביותר של וי בריבוע לדעתי הוא הדמויות. בהופעה הראשונה של ירון ורועי הם תפקדו כניצבים בשביל להעביר את הבדיחה. את השמות הם קיבלו מאוחר יותר, כשחזרו והשתתפו בעוד ועוד תפקידים על תקן "שני החבר'ה שמשתמשים בהם כשצריך שני חבר'ה בשביל להעביר את הבדיחה", והם קרויים על שם שני חברים משותפים (השמות שמורים במערכת). די מהר הם פיתחו את האופי שלהם: ירון הפסיכי על גבול אשפוז ורועי השפוי שמעיר הערות ציניות מהצד. נשמע מוכר? אולי; אבל באמת שלא לקחנו בכוונה טמפלייט מוכן והלבשנו עליו משקפיים וזקן תיש. כשמחפשים שני צדדים לבדיחה קצרה, הסטריאוטיפים האלה פשוט מתיישבים על הדמויות בלי לשאול אותנו בכלל. לפעמים לקחנו את הפרעות האישיות האלה עד הקצה לפעמים נתנו לחבר'ה להיות קצת יותר אנושיים, לפעמים הרשינו לרועי לטבול קצת בעולם ההזוי של ירון ולפעמים אפילו נתנו לשניהם לאבד אחיזה במציאות לכמה פאנלים, ובסופו של דבר אני חושבת שהספין שלנו על הבסיס ההומוריסטי האוניברסלי הזה יצר שתי דמויות נהדרות שאני אשכרה מתגעגעת אליהן לפעמים.

גם דמויות שהצטרפו מאוחר יותר כמו יוליה, הדס או החתולה קונסולה, שהתחילה את דרכה כפרופ שולי והלכה והתמרכזה עד שקיבלה סטריפ משלה, זכו באפיון שגם מהצצות בודדות אליו אפשר היה לראות שלא מדובר בפלקטים עם בלוני דיבור.

הסוף
בחודשים האחרונים של וי בריבוע כבר הורגשה ירידה באנרציה, בין אם בתחרויות "עשה זאת בעצמך" שחזרו על עצמן (בהגזמה) או בעקיצה העצמית הקטנה שאיכשהו הרבה קוראים פספסו. וכדרך כל סדרה מצליחה, גם אנחנו קפצנו את הכריש לקראת הסוף. נו מילא. לפחות לא שלחנו את מאלדר לחלל.

אני חושבת שהיה לנו אחלה run. אנשים שאנחנו לא מכירים פנו אלינו במקומות מפתיעים והחמיאו על הסטריפים, Ynet מצאו לנכון לפרסם כמה מהם וסטריפ אחד אפילו נגנב עבור התחרות של WoW וחולל סקנדל (קטן). אפילו טבענו מטבע לשון קטן, למען השם. היה טוב וטוב שהיה, ואילו היינו חיים בעולם מושלם הייתי מתפרנסת משעה יומית של ליטוף חתלתולים ובשאר הזמן הייתי ממשיכה את וי בריבוע. עד שזה יתוקן, אני מודה מקרב לב לויגיימס על ההזדמנות המופלאה הזו ועל החופש לעשות איתה מה שרצינו, ומאחלת לכל מי שיבוא להחליף אותנו דרך צלחה וקחו את זה בקלות =)

אביב.

ביקורות קונסולה

יום שלישי, 18 בדצמבר, 2007

קונסולה בויגיימס

אנחנו שמחים לבשר שעד שנמצא מרחב נשימה, את מקומו של וי בריבוע תמלא קונסולה, המבקרת הפרוותית ביותר בוי-גיימס (מלבד אולי הפעם שהשאירו את שי זלדיס במקרר מעבר לתאריך התפוגה שלו). ביקורות קונסולה הוא קומיקס ספרייטים, הווה אומר – הוא משתמש בתכנים ויזואליים מוכנים מראש, בדומה ל-8bit Theatre למשל (רק שקונסולה מכילה ביטים רבים יותר). היתרון הבולט הוא שאנחנו משקיעים פחות משאבים בכל סטריפ, וכך מסוגלים לפרסם אותם בתדירות גבוהה יותר מפעם בחודשים. בנוסף, הסרת הפוקוס מהציורים מאפשרת לכם להתפעם עמוקות מהתובנות של החתולה, שבניגוד לרוב ההולכים על שתיים מבינה על מה היא מדברת, וכמו כן מסוגלת לעבור בחריצים צרים. זה אולי לא נראה לכם חשוב, אבל תזכרו את זה בפעם הבאה שעף לכם ה-Wii בין השידה של הטלויזיה לקיר.

בנימה חתולית זו ועם זאת לנושא שונה לגמרי:
אני מחפשת בית חם שמוכן לאמץ זוג חתולים יפהפיים. הם בני כעשרה חודשים, מחוסנים ומסורסים. אם מישהו מעוניין, אפשר לפנות אליי במייל.
ג'ק ודז

דז ג'ק