ארכיון פוסטים מהקטגוריה "כללי"

וובקומיקס של Untold

יום חמישי, 5 במאי, 2011

Gearless webcomic cover details

Wandering Men Studios, החבר'ה שציירתי להם כמה ציורים למשחק קלפים, מתחיל עכשיו וובקומיקס שמתרחש בעולם המשחק שלהם, וכצעד ראשון הם העלו את הכריכה שציירתי עבורם. שאר הוובקומיקס יאוייר ע"י אמן אחר, ומה שראיתי ממנו נראה די חמוד.

Gearless – וובקומיקס של Untold

להבנתי הם יתחילו להעלות את הקומיקס עצמו עוד שבועיים בערך, אז אתם מוזמנים לבדוק כשהוא מתעדכן.

שישי 15\10

יום שבת, 16 באוקטובר, 2010

קמתי הבוקר עצמאית, בעזרת קרניה הבוהקות של השמש הלונדונית שהבליחו לשבע שניות מבעד למסך העננים. כשסובבתי את הראש לבדוק מה השעה ומתי באמת צריך לקום, נחרדתי לגלות שכבר עשרה לאחת בצהריים. בדיקה נוספת גילתה שהשעון הפסיק לעבוד בעשרה לאחת בלילה, לא צלצל ולכן פספסתי את ארוחת הבוקר. אין דבר, עוד יהיו הזדמנויות לאכול נקניקיה, חביתה, בייקון, עגבניה מבושלת וחזיר צלוי עם תפוח בפה.

במקום כל זה קפצתי לסופרמרקט המקומי, שזה תמיד נחמד, וקניתי קרואסון ושקית "מיקס בריאות" עם פירות יבשים ופיצוחים למיניהם. אני לא יודעת אם זה בגלל שהם בריטים כאן או בגלל שזה אמור להיות מיקס בריאות, אבל אף אחד מהאגוזים לא היה קלוי, מטוגן או מומלח אפילו קצת, והיחידים שהיו עשויים ליהנות מהם היו הסנאים בפארק, וגם זה בגלל שהם לא מכירים שום דבר טוב יותר. אנקדוטת סופר מרקט: מעל מעבר השוקולדים והעוגיות היה שלט גדול "Stocking Stuffers", ובמשך שניות ארוכות שכחתי שכריסמס מתקרב, וחשבתי שזו אזהרה לשומרות משקל.

אני מצוננת להפליא, שזה רק מתבקש, בגלל שבמהלך השבועיים שלפני הנסיעה עשיתי מאמצים על-אנושיים להתרחק מכל וירוס, בקטריה ופטריה חשודה (שלושת הגורמים לכל מחלה מלבד זאבת, כפי שאנחנו יודעים). אבל לא אתן לדבר שכזה לעצור בעדי, והיום אזרתי אומץ והלכתי שוב לפרימארק, הפעם צולחת את התורים ומתנגחת בערמות האנשים שנהרו לשם. תאי המדידה שלהם מנוהלים בקפדנות של בנק בריטי, והתור הוא מחיר ש(כמעט) שווה לשלם בשביל להכנס לתא מרווח, עם שתי מראות, הרבה ווים ומושב קטן, ובלי אנשים אחרים שמזיזים מדי פעם את הוילון כי הם טפשים מכדי לבדוק אם יש רגליים מתתיו. קניתי מיליון בגדים, בעיקר פריטי יום-יום שכאלה שעולים שם פאונד בודד עד ארבעה (בין חמישה לעשרים וחמישה ש"ח), וסימנתי וי על הקווסט הזה. אגב, לאבד כפפה בודדת ואז לקנות זוג כפפות ולגלות שאחת מהן פגומה זה אחד הדברים הכי משביעי רצון שיש.

אחרי שזרקתי את השקית במלון יצאתי שוב, הפעם לכיוון כנסיית סנט פול. ביציאה מהאנדרגראונד היתה מסעדת מזון מהיר יפני חמודה לאללה, Itsu שמה, שמכינה הכל מראש במגשי פלסטיק עם כל מה שצריך בזעיר אנפין: מעט ווסאבי, בקבוקון הכי חמוד של סויה, שלושה עלי ג'ינג'ר והכל מסודר בגאומטריה עילאית.

לונדון - Itsu לונדון - Itsu

סנט פול מרשימה מאוד, אבל לטעמי בעיקר מבחוץ. הגעתי קצת לפני תפילת הערב, אז לא התאפשר להכנס לרוב הקתדרלה ונאלצתי להסתפק רק באחת מהזרועות שלה, שהרשימה אותי פחות מכנסיות ברומא, למשל, או למיטב זכרוני גם בפריז. ה-Even Song נשמע כמו משהו קסום ומופלא אז נשארתי להקשיב, אבל אחרי שיר מקהלה מדכא אחד הכומר (או איש דת כלשהו, אני לא יודעת איך הנוצרים האלה קוראים להם) התחיל לדבר על…לא יודעת, דברי דת כאלה או אחרים, והחלטתי לוותר על העונג.

לונדון - סנט פול

בשבע וחצי בערב, אחרי חצי פיינט ופישנצ'יפס באיזה פאב בדרך למגדל לונדון, יצא סיור London Walk בעקבות ג'ק המרטש. ככל הסיורים של החברה, הוא היה מרתק, ובמקרה הזה גם מחריד למדי: הרוצח היה נוראי, התפאורה היתה עגומה, ותמיד משעשע לראות איך "הוליווד" הופכת את התקופה הויקטוריאנית לרומנטית ונהדרת, כשכל כך הרבה ממנה היה, מטפורית ומילולית, קקי.

מחר מתחיל TAM, וכבר היום כשאספתי את תג השם שלי למטרת זירוז ההרשמה נוכחתי שוב לגלות כמה לבביים האנשים שאחראים על הכנס. הובטח לי שמחר אפשר יהיה להתמנגל כבר משעות הבוקר המוקדמות, ואני רק מקווה שישאר לי קול לדבר בו. כרגע אני נעה בין צרוד-סקסי-בריטי ל"אלוהים אדירים, הצפרדע הזו נראית כמעט אנושית!"

כאן אביב ("It's A-Viv. I'm from Israel") אור, לונדון.

רשמים מהסדנה

יום חמישי, 8 באוקטובר, 2009

ערן ואני העברנו ביום שלישי את סדנת עיצוב הדמויות שלנו באייקון, and lived to tell the tale.

כבר הלנתי בפוסט הקודם על העיוות של נושא הסדנה וקהל היעד בתכניה של אייקון, והקהל שהגיע תאם ברובו את הציפיות: החדר היה מלא בעיקר בילדים באזור גיל 6, עם יוצאי דופן בודדים (אני לא סופרת ביניהם את האבא שהיה מאופר כציקלופ, למרות ש"יוצא דופן" די קולע). אין לי בעיה עקרונית עם ילדים צעירים ובטח אפשר להעביר להם אחלה סדנאות, אבל לא באותו אופן שמעבירים לבני-עשרה או מבוגרים. הסדנאות של ערן ושלי בד"כ כוללות הסבר על אנטומיה, בניה של דמות דרך שלד "מקלות", פרופורציות, תכנון מראש, נפח…אתם יודעים, מה שצריך בשביל *ללמוד לצייר*. לדעתי אפשר ללמוד המון מסדנה כזו, אפילו אחת קצרה ואפילו אם לא ציירת ברצינות מעולם – אבל החל מגיל מסוים. יש אולי ילדים צעירים מאוד עם תפיסה מדהימה, אבל הם מיעוט. רוב הילדים הקטנים (עד גיל 6 נגיד?) שמגיעים לסדנת "קומיקס לילדים" מצפים לשבת ולצייר, לא ללמוד טכניקות וטריקים, וזה גם מה שההורים שלהם מניחים שיקרה.

היינו יכולים לצייר על הלוח דמות ולתת למשתתפים בסדנה להעתיק קו-אחרי-קו אם רצינו לרצות את רוב הקהל, אבל בשביל כזו סדנה לא צריך אותנו שם, ולא מתאים לי להיות גננת בהתנדבות למשך שעתיים. המסקנה לפעמים הבאות, אם יהיו, היא שאם אנחנו לא מקבלים הבטחה בכתב ממארגני הכנס לגבי הקהל המיועד, אנחנו מוותרים מראש.

בטון חיובי יותר, היה מאוד נחמד להעביר שוב סדנה יחד עם ערן. למרות שגם אדם אחד יכול להעביר סדנה כזו, הרבה יותר נוח כשיש שני מנחים שיכולים להעביר ביניהם את תפקידי המסביר, המצייר-על-הלוח ומשעשע-הקהל, וכמובן שבשניים קל יותר לעשות סבבים בין המשתתפים בזמן שנותנים להם לצייר. מלבד עמוס שבא מוכן מראש (ואני מקווה שנהנה בכל מקרה =)) היו עוד כמה חבר'ה שהגיעו עם ידע מוקדם או שתפסו את העניין. בסופו של דבר, אם אדם אחד לפחות יוצא מהסדנה שלנו כשהוא יודע קצת יותר ויש לו מאיפה להתחיל להתאמן, עשינו משהו טוב…אז אני מקווה שזה אכן קרה.

ובשביל לא לעייף את העיניים עם טקסט בלבד, הנה גמביט ורוג, הזוג הטרגי החביב על כולם.
Gambit and Rogue

סוף שבוע טוב!
אביב

Photoshop Hero

יום חמישי, 23 באוגוסט, 2007

אין לי שום דבר אינטליגנטי או עמוק להגיד על הסטריפ החדש של פני ארקייד, מלבד שבהיתי בו במשך כדקה וחצי עם חיוך גדול.

עוד על טים

יום רביעי, 25 ביולי, 2007

בקישור הזה (תודה לאביתר) טים מספר על היצירה של שף בריאן, אחת הדמויות הסוריאליסטיות ב-CAD בפרט ובוובקומיקס בכלל. אפשר לדלג על בערך שלושת-רבעי סרט עם פולחן אישיות קטן ולהגיע ישר לשאלה.

הסטריפ ה-1000 של CAD

יום שני, 23 ביולי, 2007

(נכתב ע"י ערן אבירם)

לפני כמה ימים עלה הסטריפ הזה, ולא שעשע אותי; משחק מילים שקוף על הקיר הרביעי, גיחי. טים יודע לעשות יותר טוב מזה.
אבל היום פתאום יצא לי במקרה להגיע לעמוד הראשי של CAD, עליו אני מדלג אוטומטית כי הקישור שלי הוא ישירות לעמוד הסטריפ – סליחה, לא נורא מעניין, באתי בשביל הקומיקס (פפט, מי בכלל ירצה לקרוא על מה שכותבים… היוצרים…. ארר.)
בכל מקרה. היום במקרה ראיתי את הפוסט הנוכחי, והכל התבהר: זהו הסטריפ ה-1,000 של CAD! דבר ראשון, הרבה מזל טוב, זה כבוד רב ומעיד על תכונות אופי חיוביות רבות. מי ייתן ותמצא שידוך. הלוואי עלינו כזאת התמדה וכזה כוח הישארות. דבר שני, לא, מצטער, זה עדיין לא עושה את הבדיחה הזו למשעשעת יותר.

(וכן, אני יודע ששמות הסטריפים רשומים עליהם בצד ימין למעלה, אבל מי שם לב אליהם?)